משבר בזוגיות?

שלום רב, אני בחור בן 20. יש לי בת זוג בגילי. אני בטוח ששנינו מאוהבים אחד בשניה. הקשר התחיל במקריות, היה ניצוץ ראשוני שהצית את האש שמתחוללת בינינו. אני בנאדם נורא (עם דגש על הנורא) רציני ובוגר לגילי, גדלתי רוב חיי בלי תמיכה וחיזוק של הורים , ולמדתי "לשרוד" בכוחות עצמי. בת הזוג שלי גדלה בבית של הורים, תמיד הייתה לה לאן לברוח כשהייתה צריכה. בהתחלה הכל היה מצוין מאוד, אנחנו מדברים על הכל, משתפים בהכל , עושים הכל ביחד, ונהנים מזה. בתקופה האחרונה ,3 חודשים, מתעוררות לנו בעיות שונות ומשונות, בעיקר בעיות של יחס אחד לשני. פתרנו את הבעיות בעזרת דיבור והקשבה. מאז שהתחילו שלושת החודשים האלו, שמתי לב שחיי המין שלנו גוססים. אני מאוד נמשך אליה, אין לי בעיה איתה בכלל, אני מרגיש שהבעיה היא אצלה, כשאנחנו נכנסים למיטה ואנחנו מתחילים להתחמם, הראש שלה נמצא במקום אחר, מה שמפריע לה להיכנס למצב של קיום יחסי מין, מה שמביא בסופו של דבר ל:" לא נורא , נעשה את זה אחר כך". לא הצגתי את הבעיה הזו בפניה כי אני לא חושב שצריך לדרוש מבת הזוג שלי יחסי מין, אני חושב שזה משהו שצריך לבוא בטבעיות, אני כן יוזם אך לא לוחץ.השבוע בת זוגי ואני דיברנו על היחסים שלנו. בחלק מהשיחה נאמר לי שאני דורש המון. כשאני מסתכל לאחור, הדרישות שלי היו : לא לשקר לי, לא להסתיר מפני דברים/את האמת, לא להתעצבן ולהוציא את זה עליי או על הקשר, לא לזלזל בחשיבות שלי, ולא להשאיר אותי לבד עם ההורים שלה. -אני מרגיש קצת אובד עצות, חברה שלי היא בעלת הגיון בריא ורצון להשתפר כבנאדם, אופטימית וחיובית.אני לא מבין מה קורה ליחסים שלנו, אני אוהב אותה מאוד, החיבור שלי אליה הוא עמוק מאוד , וכפי שהיא אומרת זה גם אצלה כך. -יכול להיות שהיא לא בוגרת מספיק לקשר? -יכול להיות שאני דורש יותר מדי? -יכול להיות שלקחנו את הקשר רחוק ומהר מדי? תודה מראש.

פונה יקר, אתה וחברתך באים ממקומות שונים ולפיכך דפוס התגובות שלכם כלפי העולם הוא שונה. אתה מתאר עצמך ללא גב רגשי ועם הרבה דרישות כלפי עצמך שאפשרו לך לשרוד. חברתך באה מבית חם ומכיל ולפיכך היא יותר זורמת, יותר אופטימית ויותר עם שמחת חיים. סביר שהרצינות ואמות המידה שלך מחמירות וכתוצאה מכך הדבר קצת מקרר את יחסה של החברה אלייך כפי שהדבר גם מתבטא בהתרחקותה המינית. מאחר ואתה רוצה להיות אותנטי ולשים הכל על השולחן בהחלט יש מקום לדבר על צרכייך המיניים ועל התסכול והאכזבה שלך כמו גם אולי הנכונות שלך להמתין בסבלנות עד שהדבר יתאים לבת הזוג. מכל מקום בדוק את עצמך עד כמה אתה משתף אותה במכלול רגשותייך האישיים. בקש מחברתך תמיכה, שאולי אתה לא רגיל אלייה כל כך, על מנת להפשיר מעט מהנוקשות ועל מנת לאפשר לעצמך להיות יותר זורם ויותר קליל. שוחחו על הפער במטען הרגשי של כל אחד ועל הפער בתפישת העולם. יש לכם הרבה עבודה לעשות האחד עם השני, לא בגלל הגיל אלא בגלל הרקע השונה. האם אתה יכול לבקש ממנה גלויות ומפורשות עזרה ותמיכה רגשיים? השאלה היא לא מי יותר בשל ומי יותר צודק ביחסים ביניכם. השאלה היא הפער השונה בתפישת החיים המקרין על מערך רגשי שונה ועל מערך תגובות שונה. היות והתחלתם באינטנסיביות ובאהבה גדולה נסו להשתמש בכוח האנרגיה המחברת ביניכם על מנת להתמודד עם הפערים ולצמצמם. חשוב מאוד לא לנקוט גישה של האשמה או של התנשאות מסוג זה או אחר. שיהיה בהצלחה, אילנה.