אני לא יכולה יותר...

שלום אני נשואה מזה כ-18 שנה + 2 ילדים בוגרים מאז תחילת הנישואים יש בינינו מריבה על הזוגיות והסקס. בעלי כל הזמן טוען שאני קרה אליו ולא יוזמת סקס. נכון. אני לא מאלו שמחבקות ומנשקות ומקרקרות סביב הבעל, אף פעם לא הייתי כזאת ואף פעם לא אהיה. הסברתי לו שאני טובה בדברים אחרים כמו: אני יוזמת פגישות עם חברים, טיולים, מכינה אוכל, כביסה ולא חסר לו כלום. אני זאת שסופגת מזה המון שנים את החובות שהוא צבר לנו כשהיה עצמאי, אני זאת שסופגת את המצב הכלכלי הנורא שלנו, אני זו שסופגת את האי התמדה שלו במקומות עבודה. זאת כבר פעם רביעית שמפטרים אותו מעבודה (אמנם לא כל כך באשמתו, קיצוצים וכו'). אני זאת שישר מחפשת לו עבודה באתרים שונים באינטרנט והוא אפילו לא טורח לחפש לבד. אני שולחת לו בעצמי. אני זאת שרצה עם הילדים לאיבחונים, רופאים, פגישות בבית הספר. גם הוא לא מושלם. גם הוא לא חברי ביותר, אם לא הייתי אני, אני לא יודעת בכלל אם היו לו חברים. הוא בן אדם סגור שהוריו אף פעם לא ליטפו אותו או נגעו בו, יש לו חסרים באהבה והוא מצפה ממני שאני זאת שאפצה אותו. ניסיתי כל השנים לשחק את המשחק, אבל זאת לא אני. אני מרגישה שאני כבר מאד כבויה, לא מאושרת, לא אוהבת, נמאס לי מהמצב הכלכלי. אף פעם לא למדתי כלום, יש לי בעיות בשיניים, אני רוצה לחיות כמו בן אדם נורמלי, אבל כל פעם קורה משהו. אין כסף, יש מריבה. בקיצור: אני ממש לא יודעת מה לעשות. להשתדל בכל זאת? אבל מה איתי, איפה אני פה בכל הסיפור הזה. אשמח לתשובה

פונה יקרה, מן המכתב עולים הרבה רגשות של אכזבה, תסכול וכעס כלפיי בעלך והתחושה שכל העול התפקודי נופל עלייך, וייתכן שאכן זה המצב. הרושם הוא שאם היית בעלת מקור הכנסה טוב משל עצמך, או בעלת מקצוע ששכרו בצידו ייתכן שמערכת השיקולים שלך להמשך ההישארות בזוגיות הייתה שונה. אין ספק שהגיע הזמן שלך גם לדאוג לעצמך וייתכן שהדרך לכך היא להפנות את היוזמה שלך ולהתחיל לרכוש מקצוע ששכרו בצידו. יש לפנות לשירות הציבוריים הרלוונטים (משרד העבודה והרווחה ואולי משרד התמ"ת) ולברר אודות קורסי השתלמות מקצועיים למבוגרים. במידה והדבר מתאפשר לך כלכלית אפשר כמובן לרכוש גם מקצוע בשוק החופשי. אינני מכירה את נטיות ליבך וכישורייך כך שקשה להמליץ על כיוון מקצועי. מכל מקום הייתי ממליצה לפנות לייעוץ אצל פסיכולוג/ית מטעם קופ"ח אליה את שייכת על מנת להבהיר לך את צרכייך והדרך בה תלכי. בהחלט הגיע הזמן גם בשבילך והשאלה היא כיצד להשיג את הדרך הזו בצורה השקולה, הנבונה והנכונה ביותר לך ולמשפחתך. שיהיה לך בהצלחה, אילנה.