רוצה חיים משותפים והא מתחמק

שלום אילנה אני בת 41 עם ילדה קטנה. הוא בן 53 עם 3 ילדים. הכרנו לפני חצי שנה ויש בינונו אהבה ומשיכה הדדית. לפני כ4 חודשים הוא הציע לי להנשא לו. שאלתי אותו האם תכוון ברצינות והוא ענה שכן.כמובן שבשלב זה ההיכרות בינוני היתה בתחילתה כך שברור היה שזה לא הזמן להחלטות כאלה. מאז עברו יותר מ4 חודשים,אנחנולא מתראים בתדירות רבה, והייתי מאוד רוצה לעבור לגור ביחד על מנת להיות איתו יותר וליצור חיים משפחתיים. העלתי את הנושא מספר פעמים . הוא טען שגם הוא רוצה בזאת אך התייחס לנושא במעורפל. לפני מספר ימים העלתי את הנושא בצורה ברורה וישירה ואז התברר לי שאינו רוצה או לדבריו" אינו יכול" לגור איתי ממיליון סיבות כגון חוסר זמן למעבר, בעייה כספית לא ברורה ( לציין שנינו בעלי דירות משלנו, מרויחים ומשתכרים למיחיתינו), לא מכיר מספיק טוב את ביתי ו מה אם הם לא יסתדרו. גם טווח זמן של שנה ניראה לו מלחיץ כרגע.אך לדבריו שאיפתו היא שנעבור לגור ביחד בסופו של דבר. אני מאוד נפגעתי מתגובתו ,מה עוד שהוא בעצמו הציע לי נישויאם אך לא מזמן, וכעת טוען בין השאר שעלינו להכיר יותר. אני מבולבלת האם להסכים לתנאיו ולחכות עד שירצה לגור עימי( אם ירצה)או לעזוב. הוא מציע יעוץ זוגי. האם זה הפיתרון, אני לא רוצה להלחיץ אותו אבל כבר לא יודעת אם להמשיך בסוג כזה של זוגיות ולכמה זמן תודה על התייחסותך

ליאת היקרה, את מתארת קשר מזגזג מצד כל אחד מכם. כשהאחד נותן גז השני נותן ברקס ולהיפך, כך שקיימת כאן מערכת נטרול הדדי. כל אחד בזמן שלו מקבל רגליים קרות. כאשר מתקיימת מערכת כזאת בין בני זוג "כשהאחד רוצה השני כבר לא" יש מקום להבין את הדינמיקה הזאת ולפיכך ההצעה לטיפל זוגי נראית לי הגיונית ובמקום. שימי לב שכאשר הוא מציע טיפול זוגי את חושבת על ניתוק הקשר, עוד דוגמא על הזגזוג ביחסים. שיהיה בהצלחה.