נשוי שנתיים במשבר

שלום רב אני נשוי שנתיים וקצת, אישתי ואני היינו חברים טובים ואז התחלנו לצאת ולאחר שנה וחצי התחתנו,המצב החל להשתנות לרעה החל מהחתונה, ולאחר שנה המצב רק החמיר, כבר שנה שאנו לא מקיימים יחסי מין בגללי אני לא רוצה, אני בוחן את הזוגיות מחדש ויש כמה נקודות שכבר דיברנו עליהם אך לא משתנות לי נורא חשוב הביתיות הנקיון והבישול שאני עושה את רובו היא נורא מבולגנת פחות חברית ואני מלא בחברים כך שהרבה מחבריי נהפכו לשלה ואז לי נעלמה הפינה השקטה, היא כ"כ פדנטית במקצועה אך בכל מה שקשור למראה שלה היא לא עושה כלום היא לא נקייה, לא עושה גבות ושפם ופשוט לא נשית היינו בטיפול שהיא לא רצתה להמשיך ובטיפול המטפלת אמרה לה לתת לי יותר חופש, אני אוהב אנשים והיא טוענת שפחות אבל אני מרגיש שהיא חיה את חיי דנו המון המון בבעיות אך דברים לא משתנים לא נוח לדבר איתה כי היא תמיד מתגוננת, אני אוהב אותה אך הגעתי למקום שפשוט לא טוב לי אני מתלבט האים להפרד?

פונה שלום, מן הפנייה לא ברורים לפחות שני דברים אם לא יותר: 1) אין ספק שאשתך בהחלט חברותית אם חברייך הפכו להיות חבריה. 2) כיצד לא שמת לב בזמן החברות לכל הליקויים האסטתיים אודותם אתה מתלונן. נדמה שהתמונה היא של מאבק כוחות ותחרותיות כולל ענישה של מניעת מין מצידך, וקשה לקבל מן הפנייה פרספקטיבה מאוזנת של שני הצדדים. להיפרד אפשר תמיד. אבל נדמה לי שיש עוד מקום לטיפול זוגי מאוזן יותר החושף במידה סימטרית את החסרונות והיתרונות של כל אחד מכם ומתווה דרכי פתרון יעילות. הקיצור טיפול זוגי במקרה הזה נדמה להיות נחוץ.

אישה שאתה נשוי לה אתה צריך רק להשקיע לפנק ולהגיד לה דברים טובים.