סיוע לבן זוג שחווה אכזבות רבות

אילנה שלום רב, אני ובת זוגי בתחילת שנות ה 30. על אף שאנחנו ביחד כבר מספר שנים אנחנו עדיין לא גרים יחדיו. יש לציין שאני מכיר אותה מתקופת השירות הסדיר (מעל 12 שנים). בשנה וחצי האחרונות בת זוגי חווה אכזבות רבות- בעבודה, בלימודי התואר השני, ובקשרים חברתיים. כתוצאה מכך, היא משקיעה את כל האנרגיות שלה בעבודה ובלימודים מתוך ניסיון לשפר את המצב, ולא נשארת לה אנרגיה להשקיע בקשרים חברתיים ובזוגיות. לדעתי זו הסיבה העיקרית שעדיין לא עברנו לגור ביחד. בתחילה חשבתי שמדובר במצב זמני שהיה כרוך בעומס הרב שנטלה על עצמה, ושאם רק אתן את כל התמיכה, החיבוק, העידוד, והאוזן הקשבת הנדרשים, היא תוכל לפתור את כל הבעיות בעצמה. אבל ככל שהזמן חולף, אני רואה שקשה לה, ושהיא חווה את אותן האכזבות, מאותן הסיטואציות שוב ושוב, ושהמצב לא משתפר. האכזבות גורמות לה לתסכול ומירמור, מה שרק מחמיר את המצב, ולא מספק פתרון. גם לי קשה לראות אותה ככה, ולא להיות מסוגל לעזור. על אף שאני מנסה להיות שם בשבילה, לייעץ ולתמוך ככל האפשר, אני לא בטוח שיש לי את הכלים לעזור לה. הייתי רוצה שתרכוש כלים שיעזרו לה להבין למה הסיטואציות האלו (בעבודה, בלימודים, ועם חברים) קורות, ואיך להימנע מהן ככל הניתן. ברור שכולנו חווים אכזבות בחיים, וחלק מהאכזבות האלו קורות בגלל שאנחנו מתנהלים לא נכון, בעוד שסיטואציות אחרות אינן בשליטתנו. לפעמים אני חושב שאם היא תדע לשפר את התקשורת שלה עם הקולגות והחברים זה יוכל לעזור בחלק גדול מהסיטואציות. זה לא שאני חושב שהיא עושה משהו מסוים לא בסדר, והיא תמיד משתדלת להיות הכי הוגנת עם כולם, אבל אני חושב ששיפור התקשורת היה יכול לשפר את איך שהיא נתפסת מול חברים וקולגות, והיה מעלה את ערכה בעיניהם. חשוב לי לציין שהיא אינה אדם דיכאוני, לא חרדתית ולא סוציומטית. היא עושה את המאמץ המקסימלי מבחינתה בכל תחום כדי להצליח לשפר את המצב. אני לא חושב שהיא תסכים ללכת לפסיכותרפיה או לקאוצ'ר, למרות שהיא מודעת לכך שקשה לה. רציתי לשאול, איך אני, כבן זוג, יכול לסייע לה להתמודד עם סיטואציות שמובילות לאכזבה וגם איך להתמודד עם האכזבה אחרי שכבר קרתה, מעבר לתמיכה המורלית ולעידוד? דבר נוסף- אני מאוד משתדל לא להלחיץ אותה בנוגע למעבר לגור ביחד, אבל מאוד הייתי רוצה שנעבור לגור ביחד, והיא כמובן יודעת את זה. תודה רבה, בן

בן היקר, נוגעת ללב האכפתיות והדאגה שלך לבת הזוג והרצון לסייע בידה בכל דרך אפשרית מבחינתך. לפי תיאורך קיים קו של נוקשות ו\או עקשנות בראיית העולם ובפרשנות שחברתך נותנת לנסיבות ולאירועים וכתוצאה מכך קיים כשל חוזר כדבריך בתחומים השונים. אין ספק שאינך יכול למלא תפקיד של פסיכולוג עבורה, ועליה לפנות לאיש מקצוע. נקודה. לא הייתי ממליצה על קואוצ'ר שכן יש הבדל תהומי בין הכשרה של פסיכולוג קליני (10 שנים כולל התמחות) לבין זו של קואוצ'ר. במידה וחברתך לא תהיה מוכנה לפנות לייעוץ פסיכולוגי, הייתי מייעצת לך להציף את בקשתך לעבור למגורים משותפים כאן ועכשיו ובמידה והדבר יעורר מצידה הסתייגויות מסוג זה או אחר, תהיה לכם הצדקה לפנות לייעוץ זוגי משותף. למעשה מצד אחד זוהי תחבולה להביאה לייעוץ אצל איש מקצוע. מצד שני הרושם הוא שיש הרבה מסמוס ביחסים ושאכן הגיע הזמן לגור ביחד. העובדה שאינכם גרים יחד לאחר שנים כה רבות, יתכן ומכסה על התלבטות רגשית עמוקה המקרינה על שאר תחומי החיים. כל טוב ובהצלחה, אילנה