בני זוע עם פערי אינטילגנציה

דיון מתוך פורום  זוגיות, פרידה וילדים

01/12/2014 | 02:17 | מאת: בן אפפל

ד"ר שלום, שמי בן ויש לי בן זוג כבר שנה בשם דודי. אני בן 23 והוא בן 28. הוא אמן במקצועו ואני מתעתד ללמוד הנדסה. רק מהנתונים היבשים עולה בבהירות כי אנחנו אנשים שונים לחלוטין. אין לנו כמעט נושאים המהווים מכנה משותף בסיסי. מלבד לכך, שנינו רגישים מאד ומגיעים מרקעים מורכבים בהחלט. אני מטופל פסיכולוגית ויציב רגשית מזה שנים והוא חי ברכבת הרים ורק לא מזמן התחיל לטפל בבעיות שלו. הוא הוגדר לאחרונה ע"י פסיכיאטר כבעל הפרעת אישיות מסוג B (נרקיסיסטי ובורדרליין). העניין הוא שאנחנו חווים מתחילת מערכת היחסים שלנו בעיית תקשורת כמעט בלתי ניתנת לגישור. על פי רוב אנחנו מכילים זה את זה בנושאים הקשורים לעולם הרגש באמצעות שיח פורה או פורה חלקית אך בכל נושא אחר אנחנו פשוט לא מצליחים לדבר!!! לאחרונה הבנתי שהדבר אינו נובע מהיעדר הקשבה זה לזה, אלא פשוט מחוסר יכולת מוחלט לראות את העולם באופן שמתכתב זה עם זה. אני אינטילגנט ממנו בכמה וכמה רמות ומסוגל להכיל מורכבות בדיאלוג המבוסס על עובדות, אנלוגיות ומסקנות. הוא אמן מצטיין המתעסק בעולם יצירתי אבל ברמת הדיאלוג הקוגנטיבי הוא ממש לא העפרון הכי חד בקלמר. החשיבה שלו פשוט אחרת. עם זאת, בסופו של יום, היכולת לתקשר תלויה ביכולת להבין זה את זה; ועובדתית הוא אינו מסוגל להבין את כוונתי או את מה שאני אומר. הדבר יוצר דה פקטו ריבים אינסופיים שמתגלגלים כמו לופים, זה אחר זה. אי אפשר שלא ליפול אליהן. אלו אינן מלכודות סמויות בשיח, אלא דפקט אינהרנטי של המערכת המשותפת. כך נראית מערכת היחסים בינינו כמו יו-יו, שלא מאפיין אותי או את שגרת חיי הקודמים וכאמור גם מקשה עליי ומתישה אותי. זה יישמע מוזר, שחרף המגבלה העצומה הזו, אני מאד מאד אוהב אותו. הוא האדם היחידי שבזרועותיו אני מרגיש בבית. הוא פשוט האדם הראשון בחיי אשר במחיצתו הצלחתי להרגיש בטחון בעולם. האהבה הזו כמובן איננה ראציונלית וסביר שמעוגנת בביולוגיה עמוקה ומושרשת הקשורה להעדר סיפוק ותיכוף מהילדות המוקדמת שלי. לא צריך להיות גאון כדי להבין שההגיון כאן עזב את הנמל. אנחנו כבר שנה ביחד, והבעיה לא נהייתה טובה יותר משמעותית. היא השתפר במקצת אבל לא ברמה שניתן לחיות עימה בשופי ובנעימים. מה לעשות? אני באמת זקוק לעזרתך.

לקריאה נוספת והעמקה
07/12/2014 | 10:18 | מאת: אילנה ארד לוין

בן היקר, אני חושבת שהבהרת את נקודותיך וטענותיך לעילא ולעילא בצורה חדה, נוקבת, בהירה ואינטליגנטית מאין כמותה. במקרה שלך קיים כמובן קונפליקט בין הדיאלוג הקוגניטיבי ובין הדיאלוג הגופני. מאחר ואתה נמצא בטיפול פסיכולוגי כבר כמה שנים הרי שאין לי אלא להחזיר את הכדור למרחב הטיפולי שלך. הדילמה שאתה מציג היא דילמה טיפולית עמוקה מאוד, כך שהיא מיועדת לעבודת עומק וצלילה אל השורשים במסגרת טיפול פסיכולוגי מעמיק ויסודי. במסגרת פורום אינטרנטי קטונתי מלפתור דילמה זו. יש להקדיש לכך הליך ממושך והיכרות מעמיקה איתך. אגב, מן הראוי שתבדוק עם עצמך את מידת האמון וההתמסרות הטיפולית שיש לך. מדוע אדם הנמצא בטיפול זה מספר שנים מוצא לנכון להפנות שאלה לפסיכולוגית נוספת? כל טוב ובהצלחה, אילנה

מנהל פורום זוגיות, פרידה וילדים