זוגיות

שלום דוקטור אני בחורה בת 22 התחלתי קשר זוגי חדש עם מישהו בטווח הגיל 24 אנחנו ביחד חודש ואנחנו ניפגשים פעם אחד פעמיים בשבוע ושמתי לב שכל פעם שאני ניפגשת איתו אני מרגישה לחוצה אני לא מסתכלת לו ישירות בתוך העיניים שהוא מדבר ולפעמים אני צוחקת בצורה מוגזמת כי רק בגלל שאני לחוצה ולא בגלל שיש על מה לצחוק מה שקורה שהבחור הזה מוצא חן בעייני ואני לא יודעת איך להתנהג בטבעיות וגם שאני מנסה קשה לי ומה שקורה שהוא בחור כזה שיודע לדבר בצורה חכמה החוכמה שלו מרתיעה אותי כי קשה לי להבין אותו ולדבר איתו רוב הזמן אני שותקת וסגורה כזה קשה לי לדבר איתו מה אני אמורה לעשות עם ההרגשה הזאת להמשיך להכיר אותו ולנסות או להפסיק ולפרוש

רינה היקרה, משום מה נדמה לי שלא רק לך קשה ואת מתוחה במפגש, אלא שגם הבחור לחוץ לא פחות ממך. בתחילת היכרות בני אדם נוטים לדבר על עצמם על מנת לחשוף את עצמם וליצור התחברות של אחד עם השני. אם הבחור פונה לדבר "דברים חכמים" הרי זה לא כל כך לעניין. אין סוף לחוכמה והיא עשויה להיות קשה ומסובכת, אך מטרת מפגש זוגי היא לא להראות את החוכמה האישית אלא ליצור קשר אנושי של רעות וחיבה. נראה שהבחור בהחלט מתחמק מקשר אישי פשוט, ישיר וברור ופונה לעסוק בדברי חוכמה גבוהה הקשים להבנה. אני מציעה שתאמרי לו גלויות וישירות שדבריו החכמים אינם ברורים לך, שהוא מדבר גבוה מעליך ושהיית רוצה להכירו כבן אדם בצורה בסיסית, ישירה ואנושית. תאמרי לו שברצונך לדעת אודותיו, אודות אורח חייו, חבריו, רגשותיו, משפחתו ולא אודות דברי חוכמה מסוג זה או אחר. רצוי מאוד שתקרקעי אותו. כמו כן, תאמרי לו בגילוי לב שאת חשה לחוצה בנסיבות אלו, שהדברים אינם מובנים לך, ולכן את או מצחקקת או שותקת או נמנעת מלהביט בעיניו. אני מקווה שהישירות והאותנטיות שלך יצליחו לשים אתכם באותו מפלס אנושי על מנת לתקשר כבחור עם בחורה. קיים גם חשש שאולי הוא ידבק לשיטתו, אך את את שלך תעשי כי זה הדבר הנכון לעשותו - להיות אמיתית ולהביא את הדיאלוג למקום שאת יכולה לקחת בו חלק. כל טוב ובהצלחה, אילנה