איך לשפר את הזוגיות עם הלחץ בחיים ועם הילדים?

שלום רב, אני בת 36 נשואה לבן 32 כ-4 שנים שניים בני 2.7 ו- 4 חודשים. אני אקדמאית ובן זוגי ללא השכלה ועובד מאוד קשה מוקדם בבוקר וחוזר ב2300 טרם קיימנו יחסי מין מהלידה כי אני לא מעוניינת בעיקר מהסיבה שאני סוג של מענישה אותו אחרי שאנחנו רבים על איזה משהו. הריבים שלנו לרוב על כך שאני לא מנקה מספיק את הבית או שהוא טוען שאני רעה שאני לא מתחשבת בו שהוא צריך לישון יותר בשבתות. בסה"כ הוא כן משתדל לעזור מתי שאפשר ומושיט יד לנקות את הבית ועם הילדים אבל לי יש את הצורך בעוד אני רוצה שהוא ישקיע יותר ביחסים עם הילדים ואיתי וישוחח אתנו וישחק איתם יותר בלי שאבקש. אני אוהבת אותו אבל יש לי רצון לאהוב יותר ושתהיה הרמוניה בבית. כואב לי שעד שהוא מכין פעם באלף שנה איזה סלט בשבת בערב אז אם אני מבקשת שיוסיף לי גמבה כמו שאני אוהבת אז שיגיד מילה טובה כמו "בטח בשבילך מתוקה שלי" אבל במקום הוא אומר שלא בא לו ליד הבן שלי שלומד מההתנהגות הזו. אני עושה הכל בבית(אוכל, כביסות, ניקיונות ומתקתקת את הילדים) גם עכשיו בחל"ד וגם כשאחזור בקרוב מאוד לעבודה שהיא במשרה מלאה! אני רוצה לחזור לשלווה שהייתה בינינו אבל עד שזה לא יקרה אני לא מוכנה לקיים אתו יחסי מין והוא כועס. ( אמרתי לו שיהנה מול המחשב מצדי וגם שילך לזונה וסליחה על הביטוי) יש לציין כי מהלידה הוא ישן בסלון ואני במיטה בטענה כי הוא לא רוצה להתעורר מהתינוקת (למרות שהיא מתעוררת רק בבוקר!!!) והוא ניסה לחזור לא מזמן ואני החזרתי אותו לסלון כי נוח לי ככה יותר. איך ממשיכם מפה ומה לא בסדר אצלנו? תודה 0

אורית היקרה, לא נתקלתי עוד במקרה שכעס וענישה עוררו אהבה והתחשבות. נתקלתי רק במקרה שאהבה ונתינה מעוררים בתגובה אהבה והתחשבות. נראה לי שהשימוש בהימנעות מינית כדרך ענישה היא בהחלט דרך לא ראויה המייבשת את שניכם, מה גם שאת מביעה עמדות של כאילו אדישות עד כדי זלזול בבן זוגך לגבי האופן בו את מציעה לו סיפוק מיני. במקרה הנוכחי אין המשאבים העומדים לרשותכם כזוג מבחינת הזמן ואולי גם הכסף מסוגלים לענות על כל הצרכים. בן זוגך עובד 18 שעות ביממה. אין ספק שפרט לזה כל מה שהוא רוצה זה לישון. מהיכן יהיה לו הכוח הפיזי והרגשי להתייחס לילדים ואליך במהלך השבוע? לגבי שישי-שבת, חשוב קודם כל לשפר את הקשר הזוגי ביניכם ולא לבקש ממנו להקדיש את עצמו גם לילדים - דבר שאופייני מאוד לאמהות לילדים קטנים. נראה שאין לכם זמן איכות זוגי כמעט לחלוטין ואת מעט הזמן שיש לכם אתם מעבירים בביקורת הדדית מיותרת. אין ספק שלך קשה להיות הורה יחיד מטפל אך זה כרגע המצב, ועדיף יהיה, הודות למשכורתך עת תחזרי לעבודה, לשכור שירותי עזר בנקיון הבית. אין אלו מותרות במצב בו תהיי אישה עובדת משרה שלמה, ולאחריה אישה העובדת במשרה שלמה כאם לשני פעוטות הממלאת את כל צרכיהם. שניכם עובדים קשה ומשקיעים הרבה, והאשמות של "למה לא" ו"מה שיש אינו מספיק" רק מעכירים את היחסים ביניכם ומכניסים אתכם למאבק כוחות והתרחקות. אם ביכולתך לקיים יחסי מין בהחלט הייתי ממליצה להכניס אותם לתוך תמונת הביחד ולא להפוך את מניעתם לכלי ענישה. זו דרך מסוכנת מדי. מי שאומרים לו הרבה פעמים ללכת יתכן שבסוף יקום ויילך. כל טוב ובהצלחה, אילנה