פרידה מהחבר הראשון.

שלום אילנה, ממש לפני כשבועיים יצאתי ממערכת יחסים של כחצי שנה. אני בת 19 וזו הייתה מערכת היחסים הראשונה שלי, הוא הבחור הראשון שאני אוהבת והראשון בכל המסביב. המסקנה שהקשר לא נכון לשנינו הייתה ידועה לנו כבר בחודש וחצי האחרונים ליחסים, אך הוא זה שעשה את הצעד וחתך, הוא ידע שאם לא הוא יעשה את זה אני אמשיך את הקשר רק כדי להיות איתו. לא נפרדנו בגלל חוסר כימיה או אהבה, שנינו נמצאים במקומות שונים כרגע בחיים (הוא חושב על חתונה ואני רק קרובה לשחרור) והמשפחה לא תומכת. כמה שניסינו להבליג או למצוא פתרונות זה לא צלח. אני יודעת שהפרידה טובה לשנינו אבל העצב לא משחרר אותי. הידיעה שאנחנו באמת אוהבים ושזה נגמר רק בגלל תקופות שונות בחיים כואבת יותר!! המזל הוא שהוא לא גר ליידי ואין לנו שום חברים משותפים, אני באמת לא יכולה לעקוב אחריו ולדעת לאן הוא יוצא ועם מי, ואולי זה מה שכואב יותר. הכל מתבלבל לי, הגעגועים לפעמים גורמים לי לחשוב שאפשר לנסות שוב ושכל השאר מסביב לא באמת חשוב אבל אני יודעת שאין אופציה כזאת כי רק נכאיב לעצמנו יותר אם הקשר יתחדש לחודש או חודשיים נוספים. אני לא יודעת איך להתגבר על האהבה הראשונה, תוקפות אותי מחשבות שאולי לא אמצא גבר כזה ולא אצליח לאהוב מישהו כמו שאני אוהבת אותו. מה עושים?? הבכי כבר נמאס והמחשבות לא חולפות איך מתגברים???

אריאל היקרה, לא ציינת את גילו של האקס שלך אך ציינת שהוא בראש של חתונה, מה שבהחלט נראה מוקדם וטרום זמנו עבורך. כל אדם בעולם אינו קיים נטו פר עצמו וגופו אלא הוא חלק מהנסיבות של חייו, או יותר נכון - נסיבות חיינו הם חלק מאיתנו. גיל, יעדי חיים ובשלות לנישואין הם בהחלט נסיבות קריטיות בחיי האדם ואי אפשר להתעלם מכך. אם אכן זהו הגורם המכריע שהפריד ביניכם אני מניחה או שהבחור מבוגר יותר או שבא ממנטליות הרואה צורך בנישואים מוקדמים. את טרם יצאת אל החיים ועבורך נישואין בשלב הנוכחי, כפי שהבהרת, הם לא חלק מנסיבות חייך ולא חלק מתכנית החיים הנוכחית שלך. יוצא אפוא שהחלטת הפרידה היא בלתי נמנעת. אני מקווה שהרעיון הזה שהפרידה היא בלתי נמנעת ומחויבת המציאות, הכל לפי דבריך, עשויה לעודד אותך שאת נוהגת בשיקול דעת ובהיגיון. למעשה זוהי החלטה מאוד אמיצה המחייבת הרבה כוחות נפש להתנתק מתוך הבנה שנסיבות החיים אינן תומכות בהמשך הקשר. כדי שיכאב פחות אפשר לגשת למספר שיחות ייעוץ לאיש מקצוע כדי לעבור איתו את תקופת הפרידה והאבל, כאב וצער שהם בלתי נמנעים והם חלק מתהליך של פרידה. אני מניחה שתהליך כזה בליווי איש מקצוע יעשה את הכאב פחות יותר ויאפשר לו להתפוגג עם הזמן. במידה והכאב הנוכחי חזק מדי ומקשה על התפקוד ברמת היומיום, ניתן לפנות לרופא המשפחה, לספר לו את עיקר הדברים ולבקש סיוע של תרופה נוגדת דיכאון וחרדה. יש להיות סבלני לגבי התרופות כי לעתים יש להן מספר ימים של תופעות לוואי לא נעימות במיוחד ולעתים לוקח זמן למצוא את התרופה המתאימה. מכל מקום, כאשר מוצאים את התרופה הנכונה היא מסייעת רבות להפחתת הכאב והעצב. אני מקווה שהתהליך לא ייארך יתר על המידה, שתצליחי להתמודד כהלכה, ואין לי ספק שמתוך הצגת הדברים על ידך את תמצאי די מהר את בן הזוג המתאים הבא. כל טוב ובהצלחה, אילנה