הפסקה...(!)

שלום! אני בת 25 ואני וחבר שלי כבר 4 שנים ביחד, כרגע גרים בנפרד למרות שהתכנון היה כבר מזמן לעבור לגור יחד והמעבר התעכב... היו לנו תקופות טובות מאוד וגם פחות טובות כולל הפסקה של חודשיים בקשר שלאחר החזרה ממנה הקשר היה טוב מתמיד, למדנו על הטעויות שלנו ובעיקר איך לא לחזור עליהם- והייתי בטוחה שאנחנו בדרך הנכונה. לפני חודש בערך דיברנו וחבר שלי אמר לי שהוא כבר הרבה זמן חושב על זה והוא הגיע למסקנה שאני האחת שהוא רוצה להיות איתה כל החיים ולהקים משפחה, אבל לפני שכל זה קורה הוא היה רוצה חודשיים הפסקה (לדבריו הוא לא רוצה הפסקה לגמרי- הוא רוצה להיפגש פעם בשבוע ולהמשיך לדבר מדי פעם...), הוא הסביר את זה בכך שהוא רוצה "לסמן וי" על החוויה של להיות רווק בתל אביב (הוא כרגע שוכר דירה עם חברים בתל אביב). בהתחלה לא ממש ידעתי מה לחשוב. אבל אחר כך מאוד נעלבתי שהוא בעצם רוצה חודשיים בלעדי, ושהוא מוכן להסתכן בלאבד אותי בשביל השטות הזאת (לדעתי :)). ואני לא מפסיקה לחשוב שאולי למרות כל ההרגשה הטובה שלי עם הקשר- משהו פה לא בסדר... מה דעתך על העניין? תודה רבה

עדי היקרה, האמת היא שבמקרה הזה אפשר להבין דבר והיפוכו בו זמנית: 1. אפשר להבין את העלבון שלך מדוע בן זוגך רוצה פסק זמן ממך לצורך זיונים תל אביביים. 2. אפשר להבין את המשאלה שלו, שלא ירגיש שהוא החמיץ את העולם ושיצעד אל החופה בלב שלם ומלא. 3. כך או כך, קיים כאן פער רציני בין הרגשות שעל פני השטח והרגשות של מתחת לפני השטח. בן זוגך מצד אחד אוהב אותך אך מצד שני הוא מרגיש שהוא לא מיצה את החיים עבור עצמו ואין זו תחושה שכדאי לשאת אותה לתוך קשר נישואין כי היא תיצור גלים של תסכול ותרעומת. מבחינתך, אפשר להבין את משאלתו כמשאלה מפורשת עם רשות וכרטיס לבן לבגידה ולהתפרפרות אבל זה מה שהוא רוצה כרגע. בקיצור, כל אחד מכם הוא אדם בפני עצמו עם רצונות וצרכים שאינם מסתנכרנים בנקודת הזמן הנוכחית. פרידה לצורך חוויות נוספות יש בה סיכון של אובדן הקשר, ויש בה גם סיכוי להעשרתו. אין לדעת מראש. מאחר והמצב לא מוסכם בין שניכם עליכם לשבת להעמיק ולדון בו, להבין את כל הרבדים וכל המשמעויות הכרוכות בכך, את כל הסיכונים וכל הסיכויים. השתדלו לא לחסום אחד את השני - מאחר ואתם אנשים צעירים כל החיים לפניכם ואולי זאת לא תהיה הזוגיות הסופית עבור כל אחד מכם. כל טוב ובהצלחה, אילנה