מה עושים אם אני רוצה יותר??

שלום, בן זוגי ואני יחד כ9 חודשים, מתוכם גרים יחד כ 4 ,( הוא בן 30 ואני 27)בחודשיים האחרונים הוא פשוט איבד חשק מיני. פעם היינו שוכבים כמעט כל יום, היום זה פעם פעמיים בשבוע לכל היותר, למרות שאין ילדים ויש זמן פנוי בערבים. לאחרונה התברר לי שזו תבנית פעולה שלו, ומצב דומה קרה לו בכל קשריו ב6 שנים האחרונות אחרי מספר חודשים ספור. אני מתוסכלת, מרגישה דחויה , ולא יודעת מה לעשות, בעיקר כי אני מרגישה שגם כשאני רוצה אז אין,שאין לי שום שליטה על זה. חשוב לציין שיש לנו קשר טוב, אמנם אחרי תקופה לא קלה אבל אנחנו אוהבים וחברים טובים, והסקס כשמתקיים הוא חושני וטוב. יש עצה?

נעמה היקרה, הדבר שהוא מאד עקרוני לגבי התנהגות מינית של בני אדם כמו גם בתחומים אחרים של מצב הרוח, שלכל אדם יש את קו הבסיס שלו אליו הוא נוטה לחזור לאחר פרץ רגשי מסוג זה או אחר. למה הכוונה? תחילת קשר בין בני זוג מאופיינת בדרך כלל בפרץ רגשי ומיני אינטנסיבי הכולל מספר רב ותכוף של יחסי מין. יש המשייכים זאת לכימיקלים מסוימים המופרשים במוח בתקופת ריגוש ההתאהבות הראשון. מסתבר שבני אדם מתקשים להיות ב"היי" הראשוני של הדבקות ההדדית אחד בשני ושואפים להגיע לאיזון פסיכוביולוגי של התנהגותם ושל הכימיה הפנים-גופנית שלהם. פרק הזמן הנדרש לכל אדם כדי לרצות להגיע, או להגיע אוטומטית לקו הבסיס שלו, נע בין שלושה חודשים לאחר תחילת הקשר ועד לחצי שנה. כלומר, פועל כאן "שעון פנימי" טיימר פסיכולוגי הקובע כעבור כמה זמן יחזור האדם לקו הבסיס של התנהגותו. לפעמים השינוי נוצר לא רק בעקבות חלוף זמן הטיימר הפנימי אלא בעקבות מעבר למגורים משותפים, או במהלך החברות או לאחר נישואין. כאשר בני אדם גרים יחד באותו בית כל אחד רוצה להרגיש בבית כמו בבית. כלומר, בית הוא המרחב הפנימי הפרטי של כל אדם ובו הוא רוצה להתאים את פעילויותיו למכלול צרכיו האישיים. יש הרוצים לעסוק או לצפות בספורט, לראות חברים, לשחק במחשב... כך שהקשר המיני עם בת הזוג מקבל פרופורציה שונה בתוך ה"פיצה" של מכלול הדברים אותם רוצה האדם לעשות בזמנו הפנוי. כלומר, "משולש הפיצה" המוקדש למין מקבל את גודלו יחסית לקו הבסיס האופייני לאותו אדם. נאמר שאם בתחילת הקשר רוב הפיצה הוקדש למין, הרי לאחר מגורים משותפים ו\או לאחר הפעלת הטיימר הפנימי האדם מחזיר את המיניות שלו לנישה האופיינית לו. חברך נוטה לעשות מין פעמיים בשבוע, ועוד מין איכותי מבחינת התפישה שלך, כך שלמתבונן מן הצד נראה שהמצב בהחלט טוב ומשביע רצון. אין שום סיבה שתחושי בלתי נחשקת או דחויה. זכותך להרגיש מתוסכלת אם יש לך תיאבון גדול יותר מאשר לו, אך לבטח אינך דחויה אלא שתיאבונו הוא לרצות בך ולחשוק בך פעמיים בשבוע. זהו מינון התיאבון האופייני לו. אם תשווי זאת לזוגות רבים יש גברים שמצד אחד של הסקאלה רוצים הרבה יותר פעמים בשבוע מין, ולעומתם יש אחרים המסתפקים במין אחת לשבועיים או לחודש, והם בהחלט גברים טובים, ראויים וחברים טובים, אלא שזהו הקצב המיני הפנימי שלהם. מה לעשות? יש להסתגל האחד לקצב המיני של זולתו, ללא האשמות וללא דורשנות, שכן איש אינו יכול לספק לרעהו יותר ממה שיש לו במלאי. כל טוב ובהצלחה אילנה