קשר ללא מין

שלום רב, אני בת 23 בקשר זוגי של יותר מ3 שנים . הבעיה היא שחבר שלי לא רוצה לקיים איתי יחסי מין . בתחילת הקשר הינו שוכבים פעמיים שלוש בשבוע (שזה בעיניי גם דיי מעט) והיום פעם בשבועיים-חודש וגם זה הכי בכוח בעולם. הבטחון העצמי שלי בגלל זה ירד לתחתית , אני מרגישה כבר לא מושכת (למרות שכל הזמן אנשים אומרים לי שאני יפיפיה ואני מלאת מחזרים אחרים). דיברתי איתו כבר כמה פעמים על זה ובהתחלה הוא נורא התכחש ואמר שאין בעיה ושלא צריך לשכב כל הזמן והוא לא מכונה. היום הוא כבר מכיר בזה שיש לו בעיה והוא לא יודע ממה זה נובע , פשוט אין לו חשק מיני כמעט. אני מאוד סובלת מהמצב, אני מרגישה מדוכאת מזה, לא נחשקת וכאילו חלק גדול מהקשר שלנו חסר . אני בחורה מאוד מינית , לפניו היה לי חבר ושכבנו כמעט כל יום וזה היה פשוט מקסים והייתי גם גומרת מחדירה לפחות 70 אחוז מהפעמים .היום כשאנחנו שוכבים אני אף פעם לא גומרת ואני מרגישה שזה הסקס הכי מאולץ שיש . אין בינינו תשוקה בכלל. הוא מעדיף לעשות הכל רק לא לשכב הוא ישחק במחשב, יעשה כושר, ילמד , יעבור , סתם יבהה בטלויזיה אבל לא ישכב איתי. מה אני עושה? האם את מסכימה איתי שזה אבוד? הוא בחור מקסים ואני אוהבת אותו אבל כמה אפשר בלי אינטימיות . הביטחון שלי כבר בתחתית בגלל זה. למען האמת אני כבר התייאשתי והתרגלתי בעצב למצב הנוכחי . אשמח לתשובה ממך! תודה

פונה יקרה, באופן עקרוני אני חושבת שאדם, גבר או אישה, בפרט אם הוא צעיר, בפרט אם הוא רווק ואין לו ילדים, צריך להסכים לקשר זוגי המתסכל אותו בהיבט רגשי או מיני עמוק במיוחד. שאלת ההתאמה המינית והתאמה בתשוקה המינית היא אחד מן הגורמים המרכזיים בזוגיות. במקרה הנוכחי מטעמים אין אנו יודעים אותם, אין לבן זוגך תשוקה מינית אליך או לכל אישה אחרת אשר תהיה בת זוגו. אין לזה שום קשר לצורתך, להופעתך, למידת הנשיות או הסקסיות שלך. אין ספק שהדבר מהווה תסכול חריף עבורך ורקע למצוקה רגשית עקב החסך, אך אין סיבה שבעולם שהדבר יפגע בביטחונך המיני העצמי. זה הוא שאין לו חשק למין. לא בגלל שום סיבה הטמונה בך או קשורה אליך אלא סיבות של עצמו בלבד. את בהחלט עשויה להיות סקסית, נחשקת או רצויה על ידי המוני גברים אשר יש להם דחף מיני ותשוקה גבוהים. שאלת הדחף הנמוך של בן הזוג חייבת להישקל על ידו האם ברצונו לחיות בסגנון זה של תשוקה נמוכה או האם ברצונו להשתנות מבפנים. תשוקה מינית הינה גורם המבוסס הן על הצד הביולוגי ההורמונלי והן על הצד הנפשי. את הצד הביולוגי, כלומר רמת טסטוסטרון בדם הגבר, ניתן למדוד בבדיקת דם פשוטה, וניתן במהירות רבה לחזור ולשנות את המצב. במידה והבעיה איננה ביולוגית אלא נפשית הטיפול הוא ארוך וממושך, שכן הגורמים לחוסר התשוקה המינית טמונים עמוק בתוך תת המודע. השאלה אם זה אבוד או לא תלויה כאמור בבדיקת הרקע הביולוגי של בן זוגך ובשאלה אם הוא מעוניין לפנות לפסיכולוגיית מעמקים העוסקת בתשוקה. זהו טיפול ארוך של שנה עד שלוש שנים. כיום הסובל מבין שניכם זו את שכן את חוסמת כיום את הביטוי של תשוקתך המינית עד כדי כך שגם נאטמה יכולתך לגמור בחדירה. בן זוגך אינו סובל סובייקטיבית אלא סובל מחוסר שביעות הרצון שלך. מבחינה אישית הוא מסופק מינית ונמצא באיזון עצמי. השאלה היא האם את מוכנה להישאר בסוג קשר כזה או לחלופין האם יש לך את הסבלנות לחכות אם וכאשר יפנה לטיפול של שינוי בתשוקה שכאמור לוקח את הזמן שלו. כל הנושאים של שינוי בתשוקה המינית הן אצל גבר והן אצל אישה הם נושאים הצורכים זמן טיפולי ארוך. כל טוב ובהצלחה, אילנה