החבר..

היי אני בת 25 וחצי, אני וחבר שלי כ5 חודשים ביחד, הוא עובד כל השבוע כולל שישי שבת, יוצא שאנחנו מתראים בעיקר בערבים, מאוד קשה לי עם המצב הזה, שכרגע המצב לא ישתנה, אני שואלת את עצמי הרבה פעמים האם לוותר?! , אני באמת מרגישה שהוא זה שחיפשתי כל הזמן הזה, הוא גם הראשון שלי, והבחור הרציני הראשון, אשמח לעצה.

שלי היקרה, בשאלתך מעט מאוד פרטים כך שרב הנסתר על הגלוי. להלן מס' נקודות למחשבה: 1. לא ברור מדוע עד היום לא מצאת את עצמך בזוגיות ומדוע כשסוף סוף מצאת זוגיות היא מוגבלת למספר כה מועט של שעות. 2. לא ברור מדוע בן זוגך נאלץ לעבוד ללא הרף. האם לשם השגת מטרה כלשהי בעתיד? האם גם את כלולה במטרה העתידית הזו? 3. כיצד את מבלה את זמנך הפנוי כשאת לא איתו? הרי הזמן הפנוי העומד לרשותכם מצומצם מאוד ואינו משאיר זמן לבילוי או ליציאה בתום יום עבודה מפרך. 4. מה יש בבחור הזה ומה הוא הניע בתוכך אשר גרם להיווצרות הקשר? האם באופן פרדוקסלי לבחור שידעת שיהיה לו זמן מוגבל מאוד לקשר בינאישי? השאלה נשמעת לא הגיונית או פרדוקסלית אך לא ברור מה הטעם בזוגיות שכמעט ואינה מתממשת. אם כך, אולי זה היתרון שבה. קשה מאוד לייעץ לך האם לוותר או להמשיך בהיעדר תשובות לכל השאלות שמניתי למעלה. אלו לא נסיבות שאת נפלת לתוכן, אלה הן הנסיבות הטובות ביותר שנמצאו לך על מנת ליצור זוגיות. נשמע מוזר, נכון? הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי קצר כדי להיוועץ עם דמות פסיכולוגית מוסמכת (רק לא קואוצ'ר או מטפל הוליסטי כלשהו בבקשה) כדי להבין את הנסיבות שזימנת לעצמך, שהן כשלעצמן קשות לך. כל טוב ובהצלחה, אילנה