התלבטות חוזרת

שלום, קראים לי יסמין אני בת 19 וחצי ויש לי חבר בן 21 שנתיים. כשהכרתי את חבר שלי יצאתי מקשר רציני ולא חשבתי יותר מדי לעתיד, רציתי להנות. אני מניחה שהתגברתי מאז והבנתי שחבר שלי לא ברמה שלי יותר. אני אוהבת שיחות עמוקות וחשוב לי לתרום לחברה, והערכים שלי יותר בולטים אצלי, והוא בעיקר בן אדם מאוד פשוט ואני בן אדם מורכב. אני מרגישה שאנחנו שונים מאוד, וכבר לא אכפת לי כל כך מה הוא חושב לגבי נושאים עמוקים שונים .. כאילו לא משנה לי הדעה שלו. לעיתים אני מתביישת בו כשאני יוצאת לפאסים ובעיקר מסתכלת על בנים אחרים במטרה לבדוק מי יותר מתאים לי ממנו. הקטע הוא שזה בא לי במצבי רוח. אחרי שיחה מצחיקה איתו, אני חושבת שהוא הכי מתאים לי, והוא גם מאוד נאמן ותומך ואכפת לו והוא אוהב אותי כמו שבחיים לא אהב אןתי. הוא מאוד מפרגן ומצחיק ואני חושבת שזה בעיקר מה שגורם לי להישאר איתו. כבר נפרדתי ממנו שלוש פעמים וחזרתי אליו כל פעם אחרי יומיים בגלל שהיה לי חסר אותו או חבר בכללי. זה בא במצבי רוח אבל כבר נמאס לי מזה. אני הרבה פעמים מנ

פונה יקרה, את מדברת על קושי רב בלהישאר "רווקה" ללא בן זוג, אפילו למשך יומיים תמימים הנראים בעינייך מאוד מאוד ארוכים. אין ספק שאהבה, חום, תמיכה ומישהו שנמצא שם בשבילך הם הבסיס והיסוד לכל קשר, וזה מה שמספק לך חברך הנוכחי. לא ברור אם את מספקת לו זאת באותה מידה. משום מה נדמה לי שקצת פחות מאחר שאינך מחשיבה את דעתו בנושאים שונים. השאלה העומדת בפניך, האם את יכולה לחיות בשלב הנוכחי עם אדם שאינו עסוק בנושאים רעיוניים אידיאולוגיים, פילוסופיים, ערכיים, או "גבוהים" מכל סוג שהוא, אליהם את נמשכת. קיום רגש בוז וחוסר הערכה כלפי בן זוג אינם מעידים בדיוק על אהבה, שכן אדם שאנו אוהבים אותו, אנו נוטים לכבד ולהעריך גם את דעותיו. מאחר ונפרדתם כבר שלוש פעמים בשל האמביוולנטיות בה את נמצאת, אני מניחה שהפרידות האלו, עשויות להתרחש פעמים נוספות. כפי שנדמה לי, הבעיה אינה האם החבר שלך "ראוי" לך, והאם את "ראויה" לו. הבעיה היא שאינך יכולה להיות לבד, ולו יומיים בלבד. אני חושבת שעליך להבין מדוע את נמצא במצוקה כה גדולה בגיל 19, כאשר אין לך בן זוג ליומיים. האם אין לך סביבה של חברות? האם את באה מבית שאינו חם ותומך? הרושם הוא של חסר פנימי בתחושת אהבה, שייכות, וביטחון פנימי. זו לדעתי השאלה העיקרית שכן כל פרידה מחייבת בראש ובראשונה את היכולת להיות לבד לתקופה מסוימת, קצרה או ארוכה, תוך שמירה על שמחת חיים והרגשה אישית טובה. העובדה שאינך יכולה, ולו לזמן קצרצר להישאר ללא בן זוג היא הבעיה המרכזית ועליה עליך לעבוד בדרך שתמצאי לנכון. הערה נוספת היא, שאינני מכירה, ומעולם לא פגשתי "אדם פשוט" - כל בני האדם הם מורכבים, מתעניינים בדברים שונים, ויתכן ואת מעדיפה שחברך יעסוק בתכנים המעניינים אותך, ואולי מתקשה להעמיק בדברים המעניינים אותו, או מתקשה בנסיון להבין אותו. סך הכל את רק בת 19 וכמו שנאמר זו תקופה נהדרת ללמוד על עצמך וללמוד על הקשר לזולת ועל החיים. קחי את הזמן ולמדי להכיר את עצמך עוד יותר לעומק. כל טוב והצלחה, אילנה