שאלה לגבי זוגיות

היי אילנה,קודם כל ולפני הכול אני רוצה לשבח אותך;קראתי כמה מהמקרים שהיו פה וגם את תגובתך בנידון ובאמת רואים את החשיבות שאת מעניקה לכל מקרה ומקרה ,אז רציתי להודות לך מראש על האכפתיות והאנושיות העצומה והמיוחדת שיש בך. המקרה שלי מתחיל כך: אני בת 22.יצאתי עם בחור בן 24 במשך 10 חודשים באופן רשמי ,למרות שבתכל'ס זה היה הרבה פחות וזאת מאחר והוא היה איש קבע שיכל לצאת איתי רק בסופי שבוע ולעיתים קרובות רק פעם בשבועיים. למרות עובדה לא קלה זו,המשכנו את הקשר כי מצאנו חיבור ממשי.היו לו חסרונות משל עצמו וגם לי היו לא מעט,אך אני קיבלתי אותו בדיוק איך שהוא,וגם הוא אותי.כבר מתחילת הקשר,אמרתי לו שאני לא מתכוונת להיכנס איתו למיטה,מאחר ואני שומרת את עצמי עד לחתונה מתוך כבוד לעצמי ולמשפחה שלי,זה היה נורא חשוב לי להבהיר לו את העניין.הוא קיבל את זה בצורה יפה,להפתעתי הרבה ואף העריך את העובדה שאני בתולה ובנוסף אמר לי שאין לו שום בעיה עם זה ושיבח אותי על כך. הזמן עבר,הימים חלפו,הוא המשיך לסגור שבתות ואני איתו רק במחשבות... אחרי 8 חודשים של ביחד,הוא רמז לי שבקרוב מאוד הולכת להיות לי הפתעה טובה...ידעתי שהוא הולך להציע לי נישואים אבל היתממתי... אחרי 10 חודשים של ביחד רשמי,הוא הגיע עד אליי במיוחד כדי להיפרד. מיותר לציין שאני הייתי בשוק טוטאלי.בכיתי עד שעיניי האדימו.לא הבנתי מה קרה.הייתי בטוחה שזאת בדיחה ובכל רגע הוא הולך להוציא טבעת מהכיס ולרדת על ברכיו-אך זה לא קרה... כששאלתי אותו בפעם המיליון למה,הוא לא יכל לההסתכל בעיניי בכלל ורק אמר שהוא עדיין צעיר,הוא רוצה להיות לבד,בלי חברה ובלי התחייבויות,לחסוך כסף ולגור בבית משלו,לא חושב על חתונה ולא רוצה בכלל לדבר על זה. כמובן שכל מה שאמרתי לו כדי למנוע ממנו לעזוב עלה בתוהו. יום אחרי הפרידה דיברנו בפלאפון.אמרתי לו שאני חייבת להיפגש איתו ולהגיד לו את כל מה שיש לי להגיד מאחר ולא אמרתי לו כמעט כלום,כי הייתי בהלם מוחלט.הוא ענה לי בקרירות שאין על מה לדבר,כנראה שלא הבנתי את מה שאמר לי וציין דבר מאוד מאוד חשוב-שבתור גבר ,נורא קשה לו להתאפק. עכשיו,עובדה זו שהוא ציין באוזניי לא נשמעה עד לאותו רגע.מדי פעם הוא רמז לי אך לא יותר מחצי משפט שקשה לו,שהוא מתפוצץ. עשיתי המון ויתורים למענו כי באמת האמנתי שהוא האחד שלי. השאלה שלי היא מה לעשות עם הבחור הבא שיהיה לי?האם עליי לציין בפניו מההתחלה שאני בתולה או שעדיף לתת לקשר להתפתח ואז לזרוק את הפצצה? לצערי,היום להיות בתולה בת 22 נחשב לדבר מוזר ומעלה סימני שאלה רבים,אבל בעיניי ,זה הדבר היחיד שברגע שנותנים אותו ,הוא אבוד לנצח ואני באמת רוצה להרגיש שלמה עם עצמי כדי ללכת עד הסוף,לא מתוך הכרח. תודה רבה על הסבלנות וההקשבה :)

דנה היקרה, את מעלה שתי סוגיות, כל אחת מורכבת בפני עצמה: 1. תדירות של קשר. 2. שאלת יחסי המין. נתחיל דווקא בנושא הראשון. הקשר עם בן זוגך התקיים בתדירות לא קרובה וזאת בהתאם למה שהתאפשר מתוקף עבודתו. יש לעשות שיקול דעת האם בתדירות חד שבועית ניתן ליצור ולבסס קשר קרוב ואמיתי בו מיטיבים להכיר האחד את השני ולא חיים על דמיונות ואידיאליזציות, פרי נפשו של כל אחד. עלייך לבדוק בתוך עצמך מהם הגורמים והסיבות אשר התאימו לך לקיים קשר זוגי בתדירות שאינה קרובה והמונעת למעשה רצף של מפגשים, בילוי, דיאלוגים והיכרות עם כל ההיבטים הגדולים והקטנים של החיים. 2.א. הנושא המיני: לגבי הנושא המיני יש להבדיל בשני רבדים, ניתן לזוג לקיים יחסי מין והתעלסויות גם ללא חדירה כאשר כל צד מגיע לפוקרן וסיפוק מיני, מתוך תיאורך לא ברור לחלוטין האם הקשר כלל גם התעלסויות וגם םורקן מיני שלך או של בן זוגך. יחסי מין אינם מחייבים חדירה בהכרח ויש זוגות, שמסיבות שונות (בדרך כלל מגבלות או של דת או של מצב פיזי), אינם מקיימים חדירה אך יחד עם זה בהחלט נהנים מחיי מין, עירום, אינטימיות ופורקן מיני. בתיאור המקרה שלך לא ברור לחלוטין באיזו מידה היה קיים חלק זה של אינטימיות ומיניות. בהיעדרו לחלוטין אין ספק שהקשר ריק מההיבט של האינטימיות. לצפות להצעת נישואין מהמקום הזה נשמע מופרך אלא אם כן מדובר בבני זוג בעלי רקע דתי חזק. 2.ב. אדם חי בתוך הסביבה של תרבותו וסביבתו וזו המגדירה עבורו נורמות התנהגות, ערכים, ציפיות ושיפוט חברתי. אינני יודעת מהו הרקע החברתי שלך. בחברה חילונית ליברלית של ימינו עניין הבתולין הפך להיות סממן של "בושה" מעבר לגיל מסויים, כלומר שמירת בתולין הפכה להיות עדות להתנהגות נזירית, מאופקת, לא משוחררת, לא נשית ולא מינית החל מגיל ה-20 ומעלה אם לא למטה מזה. אינני יודעת מה החינוך שקיבלת בבית או בקהילה. אם את באה מרקע דתי, עבורו לבתולין יש ערך וחשיבות, מוטב שתצאי עם אדם בעל ערכים דומים אשר גם עבורו יש חשיבות לבתולין. אם את באה מרקע חילוני וחיה בחרה חילונית פתוחה לא ברור לי מדוע קרום הבתולין כל כך חשוב לך ומדוע האיפוק המיני והחוויייתי שהוא גוזר על המיניות נראים על פנייך עדיפים על פני חוויות נעורים של נשיות, אינטימיות וכו'. נושא חשיבות הבתולין עבורך הוא עניין אישי שלך שיש לבררו בקונטקטס אישי, שכן אם את חיה בחברה בעלת נורמות התנהגות וערכים המנוגדים לשלך צפוי שתגיעי לחוסר הבנה והרמוניה ביחסים הזוגיים. קיימת כיום בחברה החילונית ציפייה מובנית מאליה לקיום יחסי מין לקיום זוגיות רציפה והמשכית, רצוי עם חדירה, ויש במוכנים מטעמיהם לקבל את המצב של היעדר חדירה. אך שוב יש לברר זאת בצורה יסודית כדי שהקשר לא יתפוצץ כך. כל טוב ובהצלחה, אילנה