צריך עזרה

היי, אני בן 36, רווק, עצמאי וכרגע חווה איזשהו משבר, אספר אותו בקצרה ואשמח לקבל עצות. הסיפור שלנו מתחיל בתיכון, לקראת סופו, הייתה בחורה שרציתי שתהיה חברה שלי, אזרתי המון אומץ (אני בחור ביישן מאוד) השגתי את הטלפון שלה והצעתי לה לצאת. היא סירבה ואני המשכתי הלאה. עברו כמעט שני עשורים מאז ואז לפני כחצי שנה נפגשנו בנסיבות מוזרות. מהר מאוד התחברנו שוב, יצאנו ובילינו כמעט כל יום, אין ספור שיחות טלפון וסמסים, תפקדנו פשוט כמו זוג רק בלי להיות באמת זוג (מעולם לא קיימנו יחסים או התנשקנו למשל) הרגשתי שהפעם היא כן בעניין, אבל אני הייתי אדיש ורק המשכתי להנות מחברתה, למען האמת בהתחלה לא חשבתי עליה בתור בת זוג, עם חלוף הזמן , כן התחלתי להימשך אליה יותר ויותר ורציתי להעלות את רמת הקשר, מכיוון שאני די טירון בעניינים האלה, לא ידעתי מה ואיך לעשות, ואז זה קרה, אחרי כמעט חצי שנה של כל הזמן ביחד היא פתאום התחילה להתרחק, הבנתי שהיא יוצאת עם מישהו, עזבתי את זה ובמקביל גם אני התחלתי קשר שלא צלח, עכשיו אני מבין שהוא לא הצליח בגלל שהיא כל הזמן הייתה ברקע בעצם. לאחר כחודש של נתק שוב נפגשנו באקראי, התברר לשנינו שאנחנו שוב פנויים וחזרנו לקשר, הפעם החלטתי לעשות מעשה, הזמנתי אותה לדייט ושם חשפתי את כל מה שאני מרגיש כלפיה, בחיים לא דיברתי בכזו פתיחות עם אף בחורה...כאן הסיפור התחיל לדעוך, היא אמרה לי שהיא רוצה אותי בתור ידיד ולא מעבר, תמוה בעיניי משום שבתקופה שהיינו יחד הרגשתי ממנה כל כך הרבה פעמים שהיא כן מעוניינת ורוצה רק שאני לא ידעתי איך לפעול. החלטנו שנישאר בקשר ידידותי אבל זה לא אותו דבר, נוצר ריחוק (יותר מצידה) והעניין די מציק לי. הרגשות שלי אליה לא השתנו, אני עדיין מרגיש שאנחנו הכי מתאימים שיש ושהקשר בינינו יוביל לנישואים ולהקמת משפחה (דבר שאני יודע שהיא מאוד רוצה). במסתרי ליבי אני יודע שגם היא מרגישה משהו אליי ואולי יש גורמים שמפריעים לה כרגע להתקדם עם זה. השאלה שלי היא האם יש משהו שאני יכול לעשות כדי לגרום לה לנסות ולשחרר את מה שהיא מרגישה אליי? אני די לא רוצה לוותר עליה, אתם מכירים את זה שאתם פוגשים אדם ואתם חושבים לעצמכם שזה האחד/האחת שתרצו לחיות איתה את חייכם? זה המצב כאן מבחינתי, אני ממש אובד עצות, לא רוצה לפספס את ההזדמנות הזו. כל עצה תתקבל בברכה.

פונה יקר, הרושם הוא שאתה בן 36 עם מעט מאוד, אם בכלל, ניסיון זוגי ומיני. עצם העובדה הזו מעלה קושיות לגבי מקור המעצורים שלך הן בתחום הרגשי והן בתחום המיני. בגיל 36 להיות טירון בענייני זוגיות ומיניות עשויה בהחלט להיות בעיה המצביעה על עולם משאלות לא מודע, סמוי ועל עולם פחדים ומעצורים מודעים ולא מודעים. הבחורה עליה אתה מדבר רוב הזמן לא ראתה בך בן זוג כבר מתחילת יחסיכם, מדוע איני יודעת אך זו זכותה המלאה. כלומר התחושה שזה הקשר האחד והיחיד אינה משותפת לשניכם. בתקופת חצי השנה בה הייתם מיודדים לא התנהגת בשום התנהגות בעלת גוון אירוטי ומיני וזאת משום מעצורך בתחום המיני והרגשי, ייתכן ובתקופה זו נתנה סוד של צ'אנס להתגלגלות הקשר ביניכם אך אתה לא הרמת את הכפפה ולא קידמת את הקשר לכיוון של יחסי גבר אישה ובקצרה לא קיימת איתה קשר של מגע. ייתכן שהדבר הביא לאכזבתה ממך, לעובדה שהיא יצאה עם מישהו אחר ולעובדה שחזרה לעמדתה הבסיסית שאתה לא הגבר עבורה. להערכתי הבעיה כרגע אינה השגת אותה בחורה פרי חלומות נעורייך שבמשך 20 שנה מאז לא הצלחת ליצור קשר אחר, בעל משמעות חילופית, אלא להיתקע בדמיון על מה שמעולם לא היה. הצעה פרקטית האפשרית כרגע לדעתי היא להיעזר בייעוץ מקצועי כדי להתגבר על מעצורייך הרבים בתחום הזוגי והמיני ותוך כדי תהליך זה של מודעות עצמית להתחיל לצאת עם בת זוג זו או אחרת. כאמור אני מטילה ספק אם "נערת התיכון" אכן חשה במסתרי ליבה מה שאתה מייחס לה ונראה לי יותר סביר שזו השלכה של רגשותייך כלפיה. כל טוב ובהצלחה, אילנה