בעיה בתקיעות ואמונה בבן אדם לא נכון .

שלום לך אילנה,רציתי להתייעץ איתך לגבי פרידה/פרידות שאני עובר כבר תקופה ארוכה עם בחורה שהייתי איתה כמעט 7 שנים,מה שקורה זה דבר כזה , אנחנו נפרדנו כבר המון פעמים בשנתיים האחרונות (בהחלטתה), ואנחנו גם חזרנו המון פעמים,הבחורה הזו היא לא מאמינה בקשר איתי,היא חושבת שאנחנו לא מתאימים מנטלית מעבר לזה היא גם מוצאת בי פגמים בגלל חסכים שהיו לה בעבר ממשפחתה,וזה אומר שכל דבר שאני עושה שיכול לגרום לאסוציאציה המזכירה לה את החסך מהילדות תגרום ביננו לפרידה,מאחר ובאישיות שלה היא עדיין "ילדה של אמא" אני תמיד מוצא את עצמי יושב איתה ומסביר לה על זוגיות,וזה אומר שאנחנו לא חייבים להיות דומים ושאנחנו דיי מסונכרנים במחשבות שלנו ושאנחנו אומנם לא דומים אבל אנחנו מסתדרים מצויין ביחד (זה באמת נכון,אנחנו יכולים לא להיפגש תקופה ארוכה וכשאנו נפגשים אנחנו מתנהגים ומרגישים ממש כמו זוג לכל דבר) ואנחנו מרגישים ממש טוב אחד עם השני ושכל מה שהיא מרגישה נובע בעצם מהחסך שלה,ברגע שהיא רואה אצלי את הנקודה הזו שמשפיעה עליה היא כביכול רואה אותי כלא אטרקטיבי ובעצם בחור עם חסרונות אפשר לקרוא לזה,הבחורה הזו מקבלת טיפול פסיכולוגי והיא יודעת שזה נובע מהחסכים שלה,היא טוענת שהיא מרגישה מתה בקשר ושאין לה חשק לפתור את הדברים ולקדם אותו,הסברתי לה שאם היא באמת רוצה לקדם את הקשר אנחנו צריכים לעבוד על כל נושא התשוקה ביחד ושהיא לא תבוא מעצמה,במיוחד אחרי תקופה כזו ארוכה שאנחנו ביחד ושזה טבעי לגמרי,הסברתי לה שגם לי בתוך הקשר זה קורה המון פעמים ובאמת יש רגעים שפשוט אין לי כח להשקיע יותר וכל מה שאני רוצה זה להמשיך הלאה,אבל אני גם מצליח להבין שקשר זה עליות וירידות ואם באמת אנחנו רוצים לקדם את זה למקום טוב אנחנו חייבים להתמודד כי צרות יש בכל קשר,אחרי שאני לא מצליח להסביר לה היא מחליטה שעדיף לנו להיפרד,השלב הבא זה שאני כועס עליה מאוד על זה שהיא לא מוכנה להתמודד ושלא אמורים להיפרד על כל שטות והיא פשוט זורקת הכל בקלות ואז אנחנו מחליטים שאנחנו נפרדים (כביכול זה בא ממנה כי היא גוררת את זה לשם),כשאנחנו נפרדים אנחנו מתנתקים לגמרי למשך שבועיים/שלוש עד הטלפון הבא שלה בתקופת הנתק אני כמובן עובר את הבאסה של האחרי כל פעם מחדש וכל פעם אני פשוט מתמודד עם זה בסבל רב,עד הטלפון הבא שלה זה אומר שאחרי שבועיים שלוש היא פשוט מתקשרת אליי ,אני מסנן אותה עד שפשוט זה נהיה בלתי נסבל (וגם מציף אותי רגשית באיזשהו אופן)ואני עונה לה,כשאני עונה לה היא פשוט מצטערת ויוזמת מפגש או באה בעצמה כשאני לא מוכן להיפגש איתה , עכשיו הבעיה שלי זה שאני מאמין בה!אני פשוט מאמין בה, אני מאמין שהיא יכולה להתבגר מבחינת זוגיות ואני מאמין שהיא יכולה להשתנות למענינו ,וזה לא אומר לשנות את האופי שלה,אלא לשנות את הגישה לקשר ולהבין שיש שם גם מכשולים,מאחר ואני מאמין בה כל פעם מחדש אני גם נופל בפח כל פעם מחדש,והגלגל פשוט חוזר על עצמו תקופה ארוכה,היא בסך הכל ילדה מאוד טובה צנועה וביישנית,עם כל זה שהיא אוהבת אותי אני מבין שמה שהיא עברה בחיים משפיע עליה מבחינה רגשית ואני מבין שהיא גם משליכה את זה עליי (למרות שזה לא מגיע לי),כרגע היא החליטה שוב להיפרד ושוב כעסתי עליה על חוסר ההתמודדות וחוסר הרצון להשתנות בתוך הקשר ולהבין שבקשר זוגי יש גם קשיים,אבל אני באמת רוצה להפסיק את זה,אני רואה שזה לא מקדם אותי עם כל האהבה שבעולם אליה,אני פשוט תקוע במקום כבר תקופה מאוד ארוכה,אנשים אומרים לי תתקדם הלאה,הם לא מבינים את התסכול שבא יחד עם זה.זה פשוט להגיד תתקדם הלאה אבל עם זה גם גדלנו ביחד ונטענו תכונות זהות אחד בשני ולזרוק הכל זה מאוד קשה,וזהו זה בעצם הבעיה שלי שאני פשוט מאמין בה ואני מאמין שהיא כן יכולה להשתנות ושזה קורה עם החיים ובגלל זה אני מאפשר לעצמי כל פעם מחדש להיכנס לזה וליפול למערבולת הזאת שוב...אז איך להתקדם? מה אני צריך להבין? אני תמיד מרגיש שיש פה נקודה שאני מפספס.זה גם תוקע אותי בהתקדמות שלי וגם תוקע אותי רגשית,אני כאילו במצב של המחכה הנצחי...מחכה שהיא תתבגר (באמונה שלמה שהיא תתבגר). נ.ב חשוב לי להגיד שאני לא הסמרטוט שלה וכשצריך לכעוס כועסים,וכשאני אומר את זה אני בעצם מתכוון להגיד שאנחנו מכבדים אחד את השני לפחות ביחסי אנוש בנינו ואין בנינו מניפולציות ,אגו או מסיכות למינהן. תודה

אלון היקר נקודת התורפה העיקרית היא, שלאורך כל הפניה אתה מנסה להבין להסביר ולנתח פסיכולוגית את בת זוגך, שלדבריך אין לה אמון בקשר ושהיא עמוסה בקשיים רגשיים משל עצמה. הפוקוס הוא עליה ולא על הצרכים שלך. סך הכל אתה מתאר קשר שבו המפסק נתון בידי חברתך לשבט או לחסד ואתה מולך בהתאם לרצונותיה ולמצבי רוחה. נדמה גם שהתשוקה המינית אינה זורמת בקשר בצורה העונה על צרכיך וסך הכל אתה מרבה לחוות תסכול כאב ופרידה עם נסיון של רציונליזציה אודות היותר בוגר, מבין, מכיל ומאמין שבת הזוג תפעל למען קשר משותף בין שניכם. בת זוגך, שאינה מאמינה, כדבריך, בקשר, תפעל באופן טבעי למען טובת עצמה. הן בהווה והן בטווח הארוך. היא לא הביעה המחויבות נצחית לקשר. לאור המצב הנוכחי של פערים ביחס הבסיסי כלפי הקשר (ידידות רבת שנים המעורבת ברגשות של התקרבות והתרחקות), לאור הסבל החוזר ונשנה שלך ולאור חוסר יכולתך להשפיע בכיוון של שינוי בסיסי באופי הקשר, עולה השאלה מדוע אתה בוחר להצמד ולחזור שוב ושוב לקשר שיש בו דריכה במקום ואין בו צמיחה. נקודת העוורון היא שאינך מפנה את השאלות הרלוונטיות כלפי עצמך. נסה להבין את עצמך ואת מניעיך לשוב ולסבול ולא להתקדם להגשמת יעדיך האישיים. במידה ואינך מסוגל לתהליך זה עם עצמך או עם חברים קרובים מומלץ שתפנה ליעוץ פסיכולוגי קצר בו יעלו צרכיך במוקד הדיון ובו הדגש יושם על טובתך האישית. כל טוב ובהצלחה אילנה