פער של 30 שנה

שלום. אני בת 26 ובן זוגי 55. אנחנו שנתיים יחד, כולל מגורים משותפים. הזוגיות שלנו מדהימה, מבחינת תקשורת, סקס וכבוד הדדי וכמעט ואין תחושה לגבי פער הגילאים המטורף.יש לנו הרבה במשותף וחוג חברים משותף. הבעיה שלי היא לגבי העתיד כמובן, אני רוצה להתחתן וילדים, והוא טוען שגם הוא מעוניין(גרוש +4), אבל שנינו חסרי אמצעים. בגילו, אני יודעת שאין עתיד עם כסף מזהיר אבל אני מוכנה לוותר על זה. אני פשוט לא מצליחה להשלים עם העובדה שעוד כ 15 שנה אצטרך להחליף חיתולים גם לילד וגם לו..(זו הבדיחה שלנו). אבל זוהי המציאות, לא? אבל אני בטוחה שעד אז יהיו לנו חיים טובים ואמיתיים. האם זה הגיוני ללכת נגד ההיגיון וליצור תא משפחתי יחד? למרות שאני יודעת שעוד כ 15 שנה (בערך) אתעורר ליד קשיש? ולמרות שהמשפחה שלי לא מקבלת את זה בשום פנים ואופן? האם יש פה עוד זוגות כמונו? אשמח לתגובות חיוביות ושליליות כאחד

מרינה היקרה, האמת היא שקשה מאוד לתת עצה לכאן או לכאן. מצד אחד את מתארת זוגיות מושלמת שבשלב הנוכחי חבל לוותר עליה. מצד שני, קיים הקושי הכלכלי להביא ילד לעולם. את עדיין צעירהושאלת הילד לא חייבת לעמוד כרגע על הפרק. בינתיים אפשר לנסות ולהגביר את האמצעים הכלכליים לתקופה של עוד מספר שנים שאולי בה יהיה חשוב לך מאוד להביא ילד לעולם. אפשרות נוספת כמובן היא לוותר על הבאת ילד ולחיות בתוך זוגיות שטוב לך בתוכה. התנגדות הורייך ומשפחתך מובנת מן ההיבטים המעשיים וההשלכות הברורות מאליו של פער גילים כה גדול. ייתכן ואם פער זה היה מגובה בעושר כלכלי הקשר היה מאפשר יכולות תמרון רחבות יותר, אך לצערך אין זה המצב. פער של 30 שנה של זוגיות קיים בעולם אך שוב השאלה הבסיסית נוגעת לדעתי לשאלת הרצון והילדים והיכולת לגדלם ולפרנסם.