מרגישה שהחבר מפריד ביני לבין הורי האם ....?

דיון מתוך פורום  זוגיות, פרידה וילדים

10/04/2012 | 08:41 | מאת: ר

שלום אני בת 22 אני יוצאת עם בחור בגילי כבר שנתיים . וברצוני לשאול אותך שתי שאלות שמעוררות אצלי תחושה של ניסיון שליטה בי הורדת בטחוני וניסיון לזלזל ולהפריד ביני לבין הורי ..והשאלות שלי הם ..אני גרה עם הורי וטוב לי אתם .יום אחד הגעתי הביתה ב5בבוקר לקחת משהו ולהמשיך לצאת עם חברי למרות שלא רציתי לצאת אבל הוא רצה ו הוא חיכה לי למטה ואמרתי טוב ניזרום איתו .. באותו יום אימי הייתה עצבנית וביקשה ממני לא לצאת שוב ב 5 בבוקר ..וצעקה ..החבר שלי שהיה למטה ושמע שאני ''''ניקרעת ''בינו לבין אימי במקום לוותר .שלח לי הודעות צלצל ביקש ממני לרדת והלחיץ אותי (כאילו מה אמא שלך צועקת ? מה את מקשיבה לה ?) ואז הוא אומר לי את תלויה בהורים שלך את מקשיבה להם את ילדה כל הזמן תהי תלותית בהם ..אני מכבדת את הורי וחושבת שהוא צריך לכבדם למעני אם הוא אוהב אותי .נכון ?אם אני ממהרת למשל להחזיר את הרכב להורי שממהרים ומתקשרים אלי בלחץ של זמן והוא רואה את זה ...הוא מסוגל למשוך אותי בדיבור ושאלות ולכעוס עלי שאני ממהרת כשהוא רואה שמתקשרים אלי ואני חייבת ללכת ..ואז הוא גורם לי לשנוא את הורי שכאילו ''מציקים '' לי אבל הוא גם לוחץ ולא משחרר ניפגע שאני לא מעדיפה לעשות כרצונו ולא חשובה לו יותר מאשר הורי חשובים לי .הוא טוען שאני ילדותית ותלויה בהם .ואני טוענת שאני מכבדת אותם והוא צריך לכבד אותם למעני .הם לא עשו לו רע הם מקבלים אותו כמו מלך . אימי טוענת שמשהו בו לא מסתדר לה ..שבחור אחר כשרואה שחברתו לחוצה ללכת הביתה מסיבה כלשהי צריך לומר לה לכי שהורייך לא יכעסו נמשיך הבירור שלי ושלך אחר כך . או כשבחור שומע שיש ריב ואסור לך לצאת אז שיאמר לא נורא מאמי תישארי שירגעו אני מבין אותך לא כועס . אבל חברי כועס עלי כאילו דורש ''שאתמרד '' אנא ממך מה דעתך על הדוגמאות שהבאתי ?ועל ההתנהגות של חברי ? אני גרה בבית הורי וטוב לי לגור איתם

לקריאה נוספת והעמקה
13/04/2012 | 18:23 | מאת: אילנה ארד לוין

פונה יקרה, אני חושבת שהאינטואיציות שלך נכונות וטובות . התנהגות הורייך סבירה מכל בחינה שהיא ובפרט שטוב לך לגור איתם וקיים ביניכם יחס של אהבה חיבה וכבוד הדדי. את רק בת 22 בהחלט נורמטיבי ותקין להמשיך ולגור עם ההורים ונראה לי שחברך נכנס למאבק לא רלוונטי ומיותר בהורייך. כדאי שתעמידי אותו על מקומו שיכבד את יחסך אליהם , את רצונך להמשיך בקרבתך אליהם ובמגורים משותפים איתם. לא ברור מדוע חברך מרגיש כאילו הוא יוצא נפגע מיחסך להורייך ומדוע הוא חש כאילו את תלותית מדי בהם ואינך מביאה מספיק בחשבון את צרכיו. מן הכתוב קשה לדעת כמובן מהם טענותיו. אני מציעה לשניכם לקבל דברים בפרופורציה ולנהל בינכם שיחות הבהרה על מנת שכל אחד מכן ילמד לכבד את הגבולות של זולתו. נסו לראות את הדברים כל אחד מנקודת מבט אחד של השני ולהגיע להסכמות מהם הגבולות שכל אחד יכבד אצל בן זוגו. מקווה שתגיעו להבנה ושתצליחי להבין את רגישותו וכן להסביר את חשיבות הורייך בחייך. אין זו בושה ואין זו חוסר בשלות לאהוב את ההורים לכבדם ולקבל חלק מדעותיהם. לפעמים גם הורים צודקים קצת. על חברך להבין שאם את מסכימה עם עמדת הורייך משמעותו שהדבר תואם לצרכייך ואז חילוקי הדיעות אינם בינו לבינם אלא בינו לבינך. בכל מקרה אין להסית את המחלוקת למצב של קרע בין חברך לבין הורייך אלא יש לראותו כניגודי השקפות בינך לבינו בלבד. כל טוב ובהצלחה, אילנה.

מנהל פורום זוגיות, פרידה וילדים