איך נפרדים מחברה?

שלום לכולם, אני בן 26 ויש לי חברה מזה 5 שנים. אנחנו גרים ביחד כבר שנתיים. בשנה האחרונה אני מרגיש הדרדרות ביחסים ביננו ואני כבר לא בטוח שאני אוהב אותה כמו פעם. במהלך ה-5 שנים היחסים ביננו עברו הרבה ירידות ועליות אבל בעיקר ירידות. מה גם שב-5 שנים הללו, חברה שלי סבלה רבות בעקבות טרגדיות משפחתיות שפקדו אותה. אני מרגיש שהיחסים ביננו הם יותר יחסי שותפים לדירה וחברים טובים מאשר בני זוג. אין ביננו סקס מזה מספר חודשים וזה מגיע מצדה של בת הזוג שלי. לי באופן כללי זה מאוד מפריע שהיא לא מינית ואף רבנו על זה לא מעט פעמים. חשוב לציין שהמילה חתונה עולה לא אחת בשיחות ביננו ובין משפחתה. לצערי, אני לא מספיק גבר בשביל לומר שאני חושב שחתונה זה לא הכיוון ושעלינו להיפרד. אני גם ככה חושש שאני מבזבז את השנים הכי יפות שלי סתם. אני ממש לא יודע איך להיפרד ואף חשבתי לנסות לגרום לה להיפרד ממני. אני יודע שזה נשמע כאילו אני מגזים אבל זה רק בגלל שחברה שלי היא מאוד חרדתית - היא סובלת מחרדות באופן די שכיח ורוב הריבים שלנו שבהם איימתי עליה שניפרד היא איימה בחזרה שהיא תעשה לעצמה משהו. אני מפחד שאם ניפרד היא אכן תעשה זאת. חשוב לציין שהיא לא מטופלת על ידי אף גורם למרות שניסיתי לדחוף אותה לזה מס' פעמים. דבר אחרון, כן, אני אוהב אותה מאוד אבל לא מעוניין להמשיך בזוגיות שבה אין סקס כמעט בכלל וגם כשיש זה תמיד יבוא מצדי ותמיד יראה כאילו אני כופה את עצמי עליה. מה אפשר לעשות????

פונה יקר לאור הנסיבות הקשות אותן עברה חברתך ולאור האחראיות שאתה חש כלפיה מאחר והיא מאיימת לפגוע בעצמה אני חושבת שמן הראוי לפנות לטיפול זוגי תחת הכותרת של ריבוי המריבות של העדר מין או של תחושתך שאינך בשל חתונה ובמסגרת טיפול זה לעלות את משאלתך להפרד מבת זוגך. לא ברור לי מהמכתב האם היית רוצה להפרד ממנה גם אם היה מין מספק או שמא אתה רוצה להפרד ממנה בשל מי שהיא - החרדות שמהן היא סובלת, והנסיבות הקשות שעברו עליה. אכן קשה להפרד במצב זה, אך אם אתה שלם עם עצמך שאין זו האישה עבורך, הרי שעליך לעשות זאת מתוך טאקט והתחשבות ככל שהדבר ניתן במסגרת פרידה. כדי לסייע לך מצפונית ומבחינת ליקחת האחראיות, הייתי ממליצה שהדבר יקרה תוך כדי טיפול זוגי. אם אין זה מתאים לכם לפנות לטיפול זוגי, מוטב להתחיל לדבר באופן הדרגתי על כך שאתה מרגיש שאינך בשל לנישואין ושהיית רוצה לחוות עוד דברים בחייך פרט לקשר הנוכחי. הדבר אמנם יגרום בכי וחרדת נטישה, אך למעשה זוהי תופעה בלתי נמנעת. הכשר את הקרקע בהדרגה ואז תוכל תוך מספר חודשים לא רב לעזוב את הקשר אם אכן אתה שלם בבהחלטה זו. במידה ואתה מרגיש מפחד מדי או כמו שאתה אומר "לא גבר" להצהיר על רצונך ולתת לו ביטוי הרי שעליך לפנות לטיפול אישי להבנת מניעך לא להעיז ללכת בדרך שאת חש שהינה נכונה לך. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בגילי, קצת אחרי 40, עברתי מס' מערכות יחסים שכאלו שרק רציתי לברוח. תחושת הבטן שלך לא משקרת והסימן הברור למערכת יחסים הקלוקלת היא שאינכם מגיעים ליחסים אינטימיים. חברתך התלותית בך זקוקה לטיפול פסיכולוגי. אין גרוע יותר מאנשים שנאחזים בבן זוג שאינו מעוניין בהם. אתה צריך לומר לה שאינך רוצה שתפגע או שתפגע בעצמה, אבל אתה לא מוכן להמשיך בשום תנאי. חשוב שתקיים מערכת יחסים בריאה ולא תבזבז את זמנך ואת האנרגיות שלך על קשר שכזה. בהצלחה.

תודה על התגובה הנבונה והעמוקה. אילנה