מבקר המדינה תומך בדברים של דר' הלפרין

כדאי מאד לקרוא את דו"ח מבקר המדינה האחרון בנושא החיסונים http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_248/c51ffb79-e3a9-49b3-9654-8054462506ba/214-ver-4.pdf המבקר תומך בהרבה מאד דברים שאותם השמיע דר' הלפרין בזמן מבצעי החיסון נגד שפעת החזירים והפוליו, וקורא למשרד הבריאות להתנהל ביתר שקיפות. כל הכבוד!

מבוא ----- רפואה מונעת היא התערבות רפואית המופעלת על פרטים באוכלוסייה, כדי למנוע התפתחות של מחלות, ואם הן כבר קיימות - למנוע את המשך התפתחותן ואת הסיבוכים שהן עלולות לגרום להם. במקרים רבים נחסכות באמצעות הרפואה המונעת העלויות הכרוכות בטיפולים שיהיה צריך לתת אם לא ייעשה שימוש ברפואה זו. מתן חיסונים נחשב לפריצת דרך ברפואה המונעת. בעולם כולו הביאו החיסונים לירידה ניכרת בתחלואה במחלות הזיהומיות שנגדן יש חיסון. חיסונים מכילים נגיפים או חיידקים - מוחלשים או מומתים, או נוגדנים להם, והם ניתנים לאדם בריא כדי למנוע מחלות, ואילו תרופות ניתנות כדי לרפא מחלות קיימות. משרד הבריאות (להלן גם - המשרד) ממליץ, באמצעות שירותי בריאות הציבור שבמשרד (להלן גם - השירות) על מתן חיסונים לתינוקות, לפעוטות ולתלמידים עד כיתה ח נגד 14 גורמי מחלות זיהומיות. חיסונים אלה כלולים בסל שירותי הבריאות (להלן - סל הבריאות או הסל) וניתנים דרך שגרה (להלן - חיסוני השגרה או החיסונים לילדים). תינוק מקבל בשנתו הראשונה 11 זריקות ושלוש מנות חיסון באמצעות טיפות. חיסונים אלה מכילים 33 מנות חיסון נגד 12 גורמי מחלות זיהומיות, כמות הדומה לכמות המנות הניתנת בחלק מהמדינות המערביות. מידע בדבר שיעור הילדים המחוסנים בישראל ------------------------------------------- שיעור הילדים שחוסנו, המעודכן במשרד לשנת 2010 ונוגע לילדים שנולדו בשנת 2008 נע בין 90% ל 97%. אף שמדובר בשיעור גבוה יחסית, נתון זה מלמד שעשרות אלפים מהילדים בישראל לא חוסנו בחלק מהחיסונים או לא חוסנו כלל. יש אוכלוסיות, דוגמת תושבי שכונות חרדיות בירושלים והבדואים בנגב, ששיעור המתחסנים בהן נמוך לעומת הממוצע הארצי, ויש סכנה גדולה להתפרצות מחלות (חלקן מידבקות) בקרבן. פעולות המשרד להעלאת שיעור המתחסנים ------------------------------------------------- לדברי ראש שירותי בריאות הציבור, החלטת הורים שלא לחסן את ילדיהם בחיסוני השגרה המומלצים היא תופעה ההולכת וצוברת תאוצה בישראל בשנים האחרונות. אי חיסון ילדים עלול לסכן לא רק אותם אלא גם את הסובבים אותם - והדבר עלול לגרום להתפרצות של מחלות. כדי להגביר את נכונות הציבור להתחסן הועלו בשנים האחרונות כמה רעיונות, שחלקם מקובלים בכמה מדינות מערביות, כמו התניית ההרשמה לגני ילדים ציבוריים בקבלת חיסונים, חיוב הורים שלא חיסנו את ילדיהם בעלויות אשפוז הילדים בעקבות מחלות שנגרמו בשל אי-קבלת החיסונים והתניית קבלת קצבאות הילדים בחיסון הילדים. לצורך קידום הרעיון של התניית קבלת הקצבאות בחיסון הילדים אף נעשו שינויים בכמה חוקים. הרעיונות לא יושמו מסיבות שונות, וביניהן - קשיי נגישות לקבלת חיסונים בחלק מהיישובים והיעדר מאגר מידע ממוחשב, הכולל פרטים על החיסונים שקיבל כל ילד.

1. משרד מבקר המדינה מעיר שבשל ניהול מערך החיסונים במדינת ישראל באמצעות מערכות מידע שונות, אין למשרד הבריאות תמונה כוללת ואמינה של מספר המחוסנים והחיסונים שקיבלו. 2. ילדים רבים נפצעים ופונים לחדרי המיון , שם ניתן להם חיסון נגד שתי מחלות: טטנוס (צפדת) ודיפתריה (אסכרה) (DT). ואולם גם בבתי הספר, בכיתות ב ו-ח, ניתן לילדים חיסון נגד טטנוס ודיפתריה, שמכיל גם חיסון נגד שעלת (החיסון המשולש). יוצא מכך, שקיים סיכוי גבוה שהילדים שנפצעים ומגיעים לחדרי המיון ולאחר מכן מחוסנים בבתי הספר, מקבלים אפוא מנה כפולה של חיסון נגד טטנוס ודיפתריה, ואם החיסונים ניתנים בסמיכות זמנים גובר הסיכון לפתח תופעות לוואי מקומיות ממושכות יותר ובעוצמה גבוהה יותר לעומת קבלת מנה יחידה . כמו כן, יתכן שהורים לילדים שחוסנו בחדר המיון, לא ירצו לחסן את ילדיהם פעם נוספת בבית הספר נגד טטנוס ודיפתריה, אולם במקרה כזה אין להם אפשרות לחסן את ילדיהם נגד שעלת בלבד, מכיוון שאין חיסון כזה . אם ילדיהם לא יקבלו בבית הספר את החיסון המשולש, הם לא יהיו אפוא מחוסנים נגד שעלת. 3. עובד ציבור עלול להימצא במצב שיש בו חשש לניגוד עניינים בעבודתו הציבורית כאשר עניין שהוא מופקד עליו בתוקף תפקידו הציבורי אינו עולה בקנה אחד עם עניין אחר שיש לו או עם תפקיד אחר שהוא ממלא . האיסור על ניגוד עניינים בין תפקידיו של עובד ציבור מקורו הן בעקרונות הצדק הטבעי, ההגינות ותום הלב , ולפיהם על עובד ציבור להימנע ממשוא פנים או משיקולים זרים, הן בחובותיו של עובד הציבור כלפי הציבור הנותן בו אמון, והן בכללי מינהל תקין. כל חברי הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים של משרד הבריאות הם עובדי ציבור ועוסקים בתחומים שהוועדה ממליצה לגביהם, ועל כן עשויים להימצא בקשר עם יצרניות תרופות וחיסונים, שמוצריהם עולים לדיון בוועדה. לדעת משרד מבקר המדינה, על יו"ר הוועדה להעלות בתחילת כל ישיבה של הוועדה את סוגיית ניגוד העניינים, לבקש מהחברים שקיים חשש כזה לגביהם להצהיר על הימצאותם בניגוד עניינים, לברר אם אותם חברים יכולים להשתתף בדיון ובהצבעה, ולתעד זאת בסיכום הישיבה.