ומתי...

ד"ר הלפרין תודה שוב הל תשובותיך. שוחחתי היום עם רופאת הילדים של ביתי, אותה אני מכירה עוד מימי ביה"ס לרפואה, סיימה כמה שנים מעליי. אמרה שהתמונה מאוד מאוד מתאימה לקוקסאקי ושנכון שהרפס הוא DD בד"כ אך זה לא נראה כמו הרפס. יש לביתי גם תלונות על כאבי בטן וצואתה מעט רכה מהרגיל. הכל ביחד - היא אמרה, מתאים מאוד לקוקסאקי או לאנטרווירוס או לאקווירוס. הרפס - לא סביר כרגע לאור התמונה הקלינית מבחינתה. שאלותיי: 1. האם במידה ויש חשד להרפס לא כדאי לתת לילדים סירופ זובירקס כדי למנוע הישנות ההתקפים בעתיד? או לפחות לצמצם סיכוייהם להישנות? 2. האם אתה עדיין חושב שיש תמונה קלינית שמכוונת להרפס? מה סביר יותר? אני בהיסטריה בענייני הרפס כידוע... 3. האם ילדים קטנים שלוקים בהרפס אוראלי צפויים להתקפים חוזרים השכם והערב כמו שקורה אצל מבוגרים לעיתים? מהו אופי ההתקפים אצל ילדים קטנים? (רופאת ילדים אחרת חברה טובה מאוד אמרה לי שאצל ילדים זה ממש לא דומה מבחינת תדירות ההתקפים, ולרוב זה מופיע לעיתים רחוקות במיוחד). 4. השאלה החשובה ביותר: מתי ביתי נחשבת כלא מדבקת? (חלב העיזים עד כמה שזה לא מובן לגמרי עושה נפלאות. הריריות עברו שיפור משמעותי מאוד מאוד, אינה מתלוננת על כאב גרון ופה, החום הגיע "בסה"כ" ל - 38.8 בבוקר לאחר 12 שעות בלי מוריד חום שזה שיפור משמעותי, וכרגע היא 8 שעות מנורופן אחרון שקיבלה בבוקר והחום 37.3). 5. אני תוהה לעצמי באיזהשהוא עניין שמעולם לא חשבתי עליו, האם תהליך ירידה בחום מצביע למעשה על ירידה במסת הגורם המזהם? או שהגורם המזהם כבר איבד את יכולת ההדבקה שלו לאור זה שכולו מת או מצומצם מאוד ועצם נוכחות אחרונה של ציטוקינים ולימפוקינים וחבריהם גורמים עדיין לרמת חום מסויימת? תודה תודה. ענבר.