פירוט

עוד הייתי שמחה להשכיל ולדעת מהם התנאים האופטימליים עבור וירוס ההרפס למחייה מחוץ לגוף. בתשובתך הקודמת ציינת כי לרוב הנגיף חי מספר דקות על ידית למשל של דלת, אבל בתנאים מתאימים ייתכן ויותר זמן. 1. מהם התנאים המתאימים עליהם מדובר?? 2. האם באמת שמעת על מקרה בו אדם נגע בידית של דלת ומישהו מבני ביתו נגע אחריו ונדבק כך בהרפס? 3. האם כל מי שיש לו הרפס גניטאלי או אוראלי מנהל חיים בסגנון המומלץ הזה? שהוא באמת אופטימלי אבל לא נראה לי שמיישמים ממש....רק אני עם ההיסטריה ההרפסית שלי....כלומר - 2 מגבות בזמן התקף, רחיצת ידיים בתוך האמבטיה... 4. דבר חשוב נוסף שבעבר שאלתי וכרגע אני מבולבלת: ברגע שנכנסים לשירותים הרי חייבים להוריד מכנסיים ותחתונים כדי לעשות פיפי או קקי...ואז ייתכן מאוד שאתה נוגע או מרפרף על אזור השלפוחית, שלא נדבר על זה שהחולצה עלולה לגעת שם כשאתה קם וכו'.... אתה מוריד מים...ולובש חזרה את התחתון והמכנס...ומה??? יש מצב שוירוס נמצא כרגע על כפתור המים באסלה או על החולצה??? האם צריך להיזהר כל הזמן עד כדי כך?? החיים קשים ככה נורא....ואז נכנס אחרי בעלי לקנח אף עם נייר טואלט ומוריד מים, ומה? יש לו נגיף על האצבע?? לכן אני אומרת שאפשר להשתגע מחד אך מאידך יש מצב שהנגיף חי מספר דקות או יותר מחוץ לגוף...אז מה עושים??????????????