הרפס...כמובן...

אז ככה...(בחיים שלי לא נכנסתי לכזה טירוף של זיהומים...) ראשית, הדיזנטריה כנראה מאחוריי, יציאות תקינות וללא חום. מזה 6 ימים אני כמעט לא אוכלת כלום (חוץ ממעט מעט אורז...) והיום בערב הגיע ההרפס הגניטאלי שלי במלוא הדרו באזור הפרינאום. ציפיתי לזה האמת בגלל המחלה. או קיי...ואפילו הופתעתי שהוא הגיע רק עכשיו. אז אין בעיה, אני אתמודד איתו כמו שאני מתמודדת איתו כבר שנים. התחלתי ישר זובירקס 800 מ"ג ביום. מכיוון שבזמן האחרון יש לי חשש מהרפס בגלל התינוקת התחלתי לחשוש גם מהרפס באזור הפה (כבר התחלתי לשמוח שאם הרפס אז עדיף באזור הגניטאלי שלא חשוף). לכן כל שאלותיי על הנגעים באף וכו'... (ואני מזכירה שוב - מעולם לא היה לי הרפס לביאלי). ממש לפני רבע שעה אני יושבת עם בעלי ומרגישה כאב בעת פתיחת הפה באזור זווית הפה. ניגשתי בחשש למראה ויש שם כיס/סדק בזווית. לפני חודש וחצי זה היה לי בזויות הפה בשני הצדדים, ממש חתכים עמוקים וארוכים, סביר שזה היה אנגולר כייליטיס מחוסר ויטמינים (התזונה שלי על הפרצוף)... עכשיו, פתאום, הדבר הזה, שממוקם טיפטיפונת מעל מה שהיה לפני חודש וחצי, רק בצד אחד, סביבו אזור אדום על השפה, והוא הופיע ככה פתאום בבום, ללא כל התראה מוקדמת. לפני שעה הוא לא היה שם... לא היתה שלפוחית אלא ישר כיב לאורך הזווית של הפה. התחושה זהה למה שהיה לי לפני חודש וחצי. מה שמפחיד אותי זה שזה בא לאחר מחלה ועובדה שהתפרץ לי כרגע הרפס גניטאלי. מה הסיכוי שזה הרפס לביאלי שמתפרץ לי במקביל? ו