סכנת החיידקים העמידים

סבא שלי בשנות ה-90 לחייו, חולה לב שברירי מטופל בתרופות רבות ויש לו כמה מטפלים סיעודיים מטעם הביטוח הלאומי (מבחינה קוגניטיבית מצבו מצוין ומבחינה פיזית נעזר בהליכון ונזקק לעזרה בין היתר ברחצה, הכנת אוכל, לעתים רחוקות יציאה מהבית). לאחרונה אחד המטפלים סיפר לו שבעוד כמה שבועות הוא הולך להתחיל לעבוד באופן קבוע במחלקה פנימית באחד מבתי החולים. אצלי נדלקו כל הנורות האדומות. אני מכיר את הסטטיסטיקה לפיה 60% מסיבות המוות מעל גיל 90 הן דלקת ריאות ולכן בשנים האחרונות אני עושה כל מה שאפשר כדי לצמצם את הסכנה הזאת לסבא, כולל הפחתת ביקורים לא הכרחיים במרפאות (השומה ההיא על הגב כבר תחכה לפוסט מורטם, למשל), והדגשה בפני כל מי שנוהג להגיע לביתו של סבא שלא יעשה זאת אם הוא לא מרגיש טוב ואפילו מצונן קצת. כידוע המחלקות הפנימיות מלאות בחיידקים עמידים, ואנשי צוות רבים הופכים לנשאים שלהם גם אם הם בעצמם לא חולים. המטפל הזה הוא חדש יחסית ולא המטפל הראשי של סבא ולא תהיה בעיה גדולה להחליפו. עד כמה לדעתך הסכנה גדולה וחשוב לוותר על שירותיו בנסיבות האלה, אם בכלל? או, מה אתה היית עושה אם זה היה אבא שלך?

אתה באמת ובתמים סבור שעבודה כסטודנט לסיעוד במחלקה פנימית (באמצע החורף!) במקביל לטיפול בסבי בביתו לא תהיה כרוכה בסיכון משמעותי להעברת חיידקים עמידים מהמחלקה לסבי?