ערכי גלוקוז תקינים לגיל הזהב???

שלום, אמי בריאה, בת 88. כבר כמה שנים שערכי הגלוקוז שלה בצום מעל 200, בבדיקת דם אחרונה היה 219. כשביררה עם רופא המשפחה הוא טוען שבגיל הזה לא צריך להתייחס בכלל לבדיקות . שזה לא מראה על סוכרת...שלא צריך לא דיאטה ולא תרופות. האומנם? האם ההתייחסות ל 200-220 כטרום סוכרת ומעל 220 כסוכרת לא רלוונטי מעל גיל מסוים? ואם כן כך, האם יש ערכים של גלוקוז שכן דורשים התייחסות בגיל הזהב? לי נראה שזה ימשיך לעלות, כי זו המגמה. (אני עוקבת בגרפים אחרי הבדיקות) (כמו כן בשנים האחרונות שמנה בערך ב 10 ק"ג, עד אז היתה ממש "חתיכה", וגם עלה לחץ הדם. מאז שגילינו באקראי בעצמנו בבדיקה שנערכה בסופרפרם שיש לחץ דם גבוה (לא היסטרי, ולא מבדיקה שהקופה הציעה לה לעשות- כי בקופה פשוט לא ביצעו מדידות שגרה) קיבלה טיפול תרופתי, הרופא שלה התחלף והנוכחי כבר מעל שנה הפסיק לה את הכדורים ללח"ד, טוען שבגיל הזה לח"ד צריך להיות גבוה מעל התקין. ובכלל אינו דואג שיבדקו לה לחץ דם במרפאה. יש לה מכשיר ביתי טוב, והיא מודדת על פי ההוראות בשתי הידיים מספר פעמים. בפעם האחרונה שעשו לה בדיקות דם, נזכרו פתאום למדוד לח"ד וזה אכן היה גבוה. הרופא לא התייחס לזה בכלל כשהגיעה אליו לשמוע לגבי תוצאות הבדיקות. אגב, זהו רופא בכיר, מנהל המרפאה.... רמזו לי בכמה פורומים ששאלתי שזו מדיניות של קופות החולים, לחסוך על גב הקשישים במכוון... מה שלי חשוב זה האם הרופא צודק, ומתי כן צריך לדאוג בנוגע לסוכר וללח"ד... או שהוא "מסבן " את אמי כדי "לא לבזבז "את כספי הקופה??? האם צריך להתעקש להגיע למומחה , כי כל רגע חשוב שלא תהיה התדרדרות, או שאפשר להיות שאננים? האם מבחינה רפואית אכן יש התייחסות שונה לפרמטרים של הבדיקות בגיל כזה?

רונה שלום בעקרון ההתיחסות למדדים כמו סוכר ויתר לחץ דם אכן שונה בגיל המבוגר. מבחינת לחץ הדם הגבול העליון של הנורמה הוא 150/80 מה שאומר שעד לקבלת מדד זה לא מקובל ואין צורך בטיפול תרופתי. לגבי סוכר, חשוב לדעת מהי תוצאת הבדיקה של ה"המוגלובין המסוכרר") HbA1C בדיקה שאמורה להלקח כל שלושה חודשים (או יותר) הערך שעדיין נחשב "בסדר" לחולי סוכרת המקבלים טיפול תרופתי הוא 8-8.5 שהוא גבוה משמעותית מהנורמה כפי שמופיעה בערכי הבדיקות. בכל מקרה ההתיחסות צריכה להיות גם אינדיוידואלית לכל אדם ומצבו הכוללני.

אילן שלום, תודה על תשובתך. אני חייבת לתקן משהו חשוב. בטעות רשמתי שהסוכר שלה 219 והתכוונתי ל 119 ! שלפי ידיעתי טרום סוכרת. אבל אם ימשיך להתקדם בצ'יק מגיע כבר לסוכרת. הרופא אומר לה : לך בגילך לא יכולה להיות סוכרת... איזו מין אמירה זו? יש לזה בסיס? קשישים לא יכולים להפוך סוכרתיים? אם לא היתה להם סוכרת בגיל מוקדם יותר. עובדה שעד לפני כשלוש שנים הסוכר היה בנורמה הבריאה. השאלה אם לא צריך בשלב זה המלצות תזונה/ תרופות? וממתי מקובל תרופות? מה הערך של המוגלובין מסוכרר שמעבר לו כדאי לקבל תרופות? הרופא שלה לא הציע לה לעשות בדיקת המוגלובין מסוכרר, למרות שאני אמרתי לה לבקש. ואף פעם אינו מורה לה לבצע בדיקות לח"ד במרפאה, או מברר כמה יש לה בבדיקה ביתית. אם שתינו לא היינו שמות לב לעניין לא היינו יודעות על כך. הרופא הקודם רשם לה תרופות לח"ד שהרופא הזה הוריד לפני כשנה וחצי, אבל אינו בודק מה מצבה...ונראה לי שחשוב יד על הדופק. מה הערך העליון שממנו כן מקבלים תרופות בלח"ד ובסוכרת ?(לא אינסולין עדיין) האם התעלמות מהבעיות נועדה להפחית תרופות, כדי לא להכביד על הקשיש, או חלילה לחסוך לקופה? האם נטילת תרופות עשויה להזיק יותר מלהועיל ? ומתי זה מתבקש ואי קבלה תהיה בגדר הזנחה.