אימי בת ה 82 מתעקשת לנהוג

שלום רב אימי בת 82. היא בריאה בדרך כלל ועצמאית מאוד.היא נוהגת לכל מקום בארץ הצפון עד הדרום והנהיגה חשובה לה מאוד לתחושת העצמאות והמסוגלות . לאחרונה אני ואחיי שמנו לב שהנהיגה שלה מתחילה להוות בעיה, היא היתה מעורבת בשתי תאונות קלות, פחות מרוכזת ואנחנו חוששים מהחמרה והתדררות. יחד עם זאת אנחנו חוששים שאם נצליח להוריד אותה מהכביש הדבר ידכא אותה וידרדר אותה מבחינה נפשית. האם יש דרכים נכונות לעשות זאת? הרופא שלה כבר חתם לה על האישור כך שהדרך הזו מוצתה. תודה רבה.

אורנה שלום שלילת ה"זכות" לנהוג היא אכן בעיה קשה מהרבה בחינות, בעיקר משום שנהיגה היא אחת הפעולות שמאפשרות לכולנו עצמאות וחופש, תחושה של תלות באחרים היא לא נעימה לאף אחד. מנסיוני הדרך היחידה הנכונה היא להגיע להחלטה זאת בשיתוף פעולה עם הנהג, במקרה הזה אימך. האם בכלל דיברתם איתה על האפשרות הזאת? האם נראה לכם שהיא מודעת לכך שאולי קיימת בעיה עם הנהיגה שלה? מה שאני מציע זה כמובן קודם כל לדבר איתה, אם לא עשיתם את זה עד עכשיו, חשוב להיות כנים איתה ולהגיד לה שאתם פשוט מודאגים שהיא מסכנת את עצמה (אבל גם אחרים), כדאי באותה הזדמנות להציע חלופות כמו מוניות או שאתם תהיו אלה שתקחו לאן שהיא צריכה להגיע או כל רעיון אחר שתחשבו עליו. אתם יכולים גם לנסות בדרך עקיפה ולציין ששמתם לב שהיא פחות מרוכזת (מה קורה מהתרשמותכם עם הזיכרון שלה?) וכדאי שתגיע להערכה של רופא גריאטר בענין הזה כדי לאתר האם קיימת בעיה שניתן לאבחן ולטפל בה, ייתכן ובאמת קיימת בעיה רק בענין הריכוז וברגע שזה יטופל תיפתר הבעיה, קחו בחשבון שייתכן ומדובר בירידה קוגניטיבית אשר לפי החוק מחייבת את הרופא לדווח למועצה לבטיחות בדרכים ואז היא תזומן לבדיקה שלפיה יוחלט האם כשירה לנהוג.במידה שהיא אכן תסכים להפסיק לנהוג עדיין ייתכן והדבר ידכא אותה בצורה מסויימת וזה טבעי, היה והדבר יכפה עליה הסבירות לפגיעה בה גדולה יותר אבל האלטרנטיבה של פגיעה פיזית בעצמה או באחרים נראיית לי גרועה הרבה יותר. אתם מצידכם תעשו את המקסימום להקל עליה ולהציע את עזרתכם בכל הזדמנות גם אם לא התבקשתם במפורש.