הורים הימנעותיים
דיון מתוך פורום גריאטריה
שלום אילן רציתי להתייעץ לגבי הוריי שעברו את גיל השמונים שלהם. שניהם באופיים נמנעים מטיפולים רפואיים ודוחים אותם ככל האפשר. הם מתגוררים בביתם. סובלים שניהם מלקות ראיה אבא עבר אירוע מוחי וחזר לתפקוד עצמאי. מתקשרים אל ההורים שלי באופן קבוע להציע להם עזרה דרך ביטוח לאומי ושני ההורים מסרבים לקבל עזרה. מאז ומתמיד הם לא אהבו שנכנסים זרים הביתה. אמא שלי מגלה סימנים של דכאון ...מזניחה את הבריאות שלה, א יוצאת מהבית ועסוקה כל היום בעבר שלה ובקרבנות שלה. בגלל שהיא לא רואה טוב אז הבית לא מתוחזק היטב ולא נקי כמו פעם. בעבר עובדת סוציאלית הציעה לאמא להגיע לשיחות שבועיות כשאבא היה מאושפז עם האירוע אבל אמא התחמקה. הוריי אנשים פשוטים אמא חיה מקצבה ואבא מפנסיה מינימלית. השאלה אם יש גורם בתחום העבודה הסוציאלית שיכול איכשהוא להיכנס לבית ולנסות לעשות להם סדר בכאוס שהם כנראה חווים. הם מתבוססים בבושה ואשמה וחושבים שמה יקרה אם יכנס איש זר ויראה ... והכל בראש שלהם. מה עושים אנחנו האחים מתייאשים מהם. תודה
אביב שלום מעבר לעובדה שהוריך מתקשים למלא בעצמם את צרכיהם לא ברור ממכתבך עד כמה חמור המצב בבית - האם מדובר בהזנחה שממש מסכנת אותם או לא, גם מבחינה רפואית וגם בתחום התפקודי/אישי? ממה שאני מבין ממך זה לא המצב(אתה רושם שאביך עצמאי). כל זמן שהוריך מתנגדים לקבל עזרה מכל סוג, אין לאף גורם זר דרך לאכוף אותה עליהם אלא אם כן הם לדוגמא מוגדרים "חסרי ישע" כלומר אינם יכולים לדאוג לצרכי מחייתם, צרכיהם או שלומם, בשל גילם, מחלתם או מוגבלותם הגופנית, השכלית או הנפשית. (מצב כזה מחייב גם מינוי של אפוטרופוס עליהם - בן משפחה או המדינה). אתה כותב שאתם "מתייאשים מהם" האם מכם הם כן מוכנים לקבל עזרה? ? ישנם מצבים שיש גם מקום מצדכם כילדיהם להעמיד אותם בפני אולטימטום לקבל עזרה אך גם זה לא תמיד מובן מאליו. אני מציע שתיפגשו אתם עם העובדת הסוציאלית בקופת החולים או בלשכת הרווחה לקבלת הדרכה מתאימה.