אבי
דיון מתוך פורום גריאטריה
כתבתי לך לפני שנה וחצי ותשובתך מצא חן בעיניי תזכורת קצרה.אבי כיום בן 88 חולה פרקינסון בשלבים מתקדמים הדיבור שלו לא תמיד מובן מצאנו לו מטפלת זרה הייתה אצלו שנה ויצא לחופשה של חודש ושבוע לביקור מולדת מולדאביה. למעשה היא הודיעה מזמן על כוונתה לצאת לחופשה ומי שמי שמטפל זה גייסתי ואחי לא הכניסו אותי לעיניין. הייתה מטפלת יומיים ועזבה אבי יש לו מטפלת במשך היום ממט"ב.הוא פוחד להישאר לבד פעם צילצל לאחי עכשיו הוא מצלצל אלי לעבודה ביקש יום אחד שאני לא אלך לעבודה ללא שום סיבה מיוחדת לפני שנה וחצי אימי נפטרה כשאני נכנסת אליו ויוצאת אומר לי להישאר אולי לא נתראה יותר כשאני מאחרת מבקש לבוא הביתה בלילה לה כרגע יש מישהי שיושנת אצלו עד 1 לספטמבר המטפלת הקבוע חוזרת ב- 18 לספטמבר זה ממש יאוש התלות שלו בי כל הזמן אומר שלא יחיה עוד הרבה זמן יש בשכונה מועדון קשישים מסיעים אותם גם חזרה מסרב מצב קשה העצבי שלי רופפים סבלתי ממנו הרבה בילדות לא מעריך מה שאני עושה לא אכפת לו מכלום רק להיות כל הזמן על ידו זה מלחיץ מאד קשה קשה למצוא מטפלת מחליפה אשמח לשמוע ממך תודה בתיה
בתיה שלום את מתארת קושי רב בהתמודדות שלך עם הטיפול באביך והתלות שלו בך. אפשר בהחלט להבין אותך, אבל יחד עם זאת את מדברת על איש מבוגר עם מחלה לא פשוטה ועם חרדות ופחדים שגם אותם אפשר להבין והרבה לשנות בענין הזה כנראה לא תוכלי. אני הייתי מנסה להסתכל על הצד החיובי שבעניין, יש לו מטפלת קבועה שאיתה אני מניח שהוא מסתדר היטב ובסופו של דבר היא תחזור בעוד כשבועיים לטפל בו כך שחלק גדול מהעומס שאת מתארת ירד בקרוב. את עושה מה שאת יכולה עבורו וזה הרבה מאוד. אני הייתי מציע דווקא שתנסי למצוא מישהו שיוכל לסייע לך, בשיחות לדוגמא וביעוץ מקצועי עבורך כיצד להתמודד עם המצב בצורה הטובה ביותר, גם לאור מה שאת מתארת ביחסים ביניכם בעבר.אני חושב שזה יוכל מאוד לעזור לך.