התמודדות עם מעבר לבית אבות

חמותי עברה בימים אלו למחלקת תשושים בבית הורים שלא ברצונה. היא מאד מאד משועממת ורק מחכה לביקורים שלנו.אנו מרגישים גם אשמים,וגם כבולים לביקורים תכופים שמפרים לא במעט את שגרת חיינו. נדמה שבמקום הקלה אנו נדרשים כעת ליתר מעורבות על בסיס יומיומי.איך אפשר להקל עליה את המעבר? איך לעזור לה להרגיש יותר "בית"? יש לציין שגם קודם לכן היו מעט מאד דברים שגרמו לה עניין,אם בכלל. תודה

ריבה שלום את מדברת על מספר ימים בלבד, זה מוקדם מדי לדבר על התאקלמות והרגשה של בית, תהליך כזה יכול לקחת גם חודשים ואפילו רבים. שינוי, כל שינוי שהוא, בכל גיל אינו מובן אליו ובדרך כלל כולנו מתקשים לקבל ו/או להתרגל לשינויים. מעבר דירה, במיוחד לאדם מבוגר הוא שינוי מאוד משמעותי בחיים, במיוחד אם כפי שאת מציינת הוא נעשה בנגוד לרצונו. אני לא מכיר את חמותך ואיני יודע מה הביא להחלטה לעבור לבית הורים ולאן עברה, אבל בכל מקרה צריך קודם כל לתת לזמן לעשות את שלו (לא קלישאה). הדבר העיקרי לדעתי שאתם יכולים לעשות זה להיות לצידה גם אם כרגע המשמעות היא יותר ביקורים ויותר תשומת לב, ההרגשה של אשמה מצדכם היא לגיטימית, שינוי כזה קשה גם לכם גם אם אני בטוח שהמעבר נעשה לטובתה.בסופו של דבר, היא עצמה תצטרך למצוא את שגרת החיים והפעילויות שיתאימו לה, ייתכן שבמקום החדש היא כן תמצא דברים שמעניינים אותה: תעסוקה ואנשים. אני לא רואה דרך לקצר את התהליך משום שבסופו של דבר אלה הם החיים שלה. אתם מבחינתכם תתמכו בה כפי יכולתכם, נסו במשך הזמן להפחית את מספר הביקורים לקצב כזה שלא ישבש את חייכם ובהמשך כדאי לעשות ההערכה מחודשת לגבי הצלחה או אי הצלחה של המעבר. חג שמח ושנה טובה.

הדרך הכי מומלצת היא לתת לחדרה הרגשת בית,תמונות שהיא אוהבת,תמונות של המשפחה,יש לי חברה שהביאה לאמא שלה שאוהבת מוזיקה מערכת עם אוזניות. אני ממליצה לספר לצוות מי היא היתה,שיראו את האדם במלא הדרו. גילת רדליך כהן ייעוץ ןהכוונה לגיל השלישי