דיכאון

שלום,קוראים לי ה' ואני בת 14+ אני סובלת מדיכאון.בעבר הייתי מאושפזת בשתי בתי חולים ,אחד במחלקה פסיכיאטרית ואחד בבית-חולים פסיכיאטרי במח' נוער.אני גם לוקחת 5 כדורים ביום נגד חרדה,דיכאון,וכ'ו ובעבר גם לקחתי כמות גדולה יותר של כדורים.בפעם הראשונה שהתאשפזתי אבחנו אצלי OCD אבל אז גילו שזה לא זה אלא משו דומה-הפרעה כפייתית.במהלך האשפוז היתי היפו-מאנית וכ'ו...בפעם השנייה שהתאשפזתי סבלתי מחרדות,דיכאון,פגיעה עזמית,מצב-רוח ירוד,הערכה עצמית נמוכה ועוד..הייתי ממש חולה והידרדרתי עד שתלשו אותי משם.כיום לאחר כ3 חודשים מאז השחרור ,מצבי השתפר אך לא לגמרי.גם סבלתי מאהבה נכזבת,קשיים חברתיים ,פגיעה מינית מאבא ומבחור בן 17 וחצי בבית-החולים הפסיכיאטרי,התעללות בבני המשפחה,ומה לא.בחודש האחרון הדיכאון שלי מתגבר. נמאס לי לחיות ואפילו ניסיתי פעמיים להתאבד.מה לעשות? והאם המחלות הנפשיות שלי קשורות לזה שסבתא שלי סבלה מהפרעת אישיות כפייתית?

שלום לך, צר לי מאוד על החוויות הקשות שעברת. קיימים גורמים שונים להופעתן של הפרעות נפשיות: גורמים גנטיים, טמפרמנט שאיתו נולדים וקיימת גם השפיעה של הסביבה (משפחה, הורים, יחסים עם ההורים, חוויות קשות גילאים הצעירים ועוד). כול החיים עוד לפניך ואת יכולה ללמוד כלים להתמודדות יעילה עם מצבי חיים. את יכולה ללמוד כיצד לשפר את מצבך, לקחת אחריות על הבחירות שלך וכיצד להוביל את חייך לכיון של חיים טובים, מהנים ואיכותיים. חזקי ואמצי! תודה על פנייתך לפורום, בברכה,