התמודדות לאחר דכאון וכשלון בחיים

שלום לכולם, אני בן 27 והייתי בדכאון תקופה די ארוכה. בגיל 23 התחלתי ללמוד לתואר מסויים ולא הלך לי. למדתי 3 שנים אבל לא סיימתי אותו מחוסר עניין ודכאון. לאחר מכן היה לי קשה ישנתי המון, וכל מיני תקופות "עצובות". לאחרונה די התחלתי לחזור לעצמי, והתחלתי בסמסטר שעבר תואר בתחום אחר, נהנה והולך לי טוב. הבעיה היא שבתקופה האחרונה אני מבין שבזבזתי כל כך הרבה זמן מהחיים שלי, חלק גדול מדי ללא עבודה ולא לימודים, והדבר מכניס אותי לסטרס מטורף וחוסר שינה. אמנם אני כרגע במצב "טוב" ועם המון מוטיבציה להמשך , אך אני חושב מה היה אם זה לא היה קורה לי, אם הייתי מתאפס על עצמי לפני מספר שנים. הייתי יכול למצוא עבודה טובה, לסיים תואר כבר., ולהיות עם חסכון כסף יפה. המחשבות האלו לא עוזבות אותי, ובתקופה האחרונה יש לי ממש כאבי ראש והרגשה רעה מאוד של סטרס מטורף שגורם לי לכאבים שונים ומשונים , שבחיים לא חוויתי . איך להתמודד? בנוסף בהמשך שאחפש עבודה "במקצוע" מה ארשום בקורות חיים על הזמן האבוד? הרי דיכאון לא מוכר בצורה יפה. איך להסביר את העניין? אודה להתייחסות. תודה מראש!

שלום רב, קודם כל אציין שהתחלת הלימודים בגיל 27 לאחר ניסיון או מספר ניסיונות קודמים בתחומים אחרים שלא התאימו, אינו דבר נדיר. כך, לא נראה לי שבעתיד זה יהווה בעיה רצינית ויפגע בסיכויים שלך למצוא ולהתקבל לעבודה. התסמינים של אי שקט והמחשבות שהתחילו להציק לך לאחרונה יכולים אמנם להעיד על בעיה ולהיות חלק מהפרעה נפשית כלשהי. מומלץ לפנות להערכה פסיכיאטרית ובמידת הצורך להתחיל טיפול. החמרה במצב הנפשי וכתוצאה מכך פגיעה בתפקוד הם אלו שעלולים להשפיע לרעה על איכות החיים שלך והמשך התקדמות בתחום שבחרת.