דיכאון מההורים

היי, אני בת 17,יש לי חבר,שהסתרתי אותו מפני שהוא חייל וחששתי שהוריי לא יאהבו זאת. יצא שהם גילו לבד ובדרך שהם גילו הם קיבלו עליו רושם ראשוני ממש גרוע(בלשון המעטה).הוא גדול מימני בשנתיים וחצי,הוא חייל ואני תלמידה בכיתה יא. אנחנו מכירים כבר מאז שהייתי בכיתה ו. הוא לא מהאזור שלי, אלא די רחוק. יש בינינו מערכת יחסים מדהימה ואני באמת מאוד מאוד אוהבת אותו ולא חושבת שאתחבר ואפתח למישהו ככה כמו אליו. כשאני נוסעת אליו זה בסודיות ויוצא שאני משקרת להורים כי אני יודעת שהם לא ירשו לי לנסוע עד אליו וגם בפרט אליו בכלל כי הם לא אוהבים אותו וחושבים שהוא עושה לי לא טוב. אני מרגישה ממש ההפך ואני בטוחה בזה שנחזיק המון זמן.לחבר לא נעים שההורים שלי לא אוהבים אותו עד כדי כך שכמעט נפרדנו בגלל זה וגם הוא מפחד מהם קצת כי מרגיש נבוך בעקבות אותו מקרה שמימנו הם קיבלו עליו רושם ראשוני לא טוב. העניין הזה מדכא אותי ממש ואני כל הזמן חושבת על זה .. מדכא אותי שהם לא תומכים בי עד שמצאתי מישהו שאני אוהבת. אנחנו עברנו כמה ריבים לא נעימים עם ההורים ואמרנו שאולי ננתק קשר, אבל זה באמת היה בלתי אפשרי. אני באמת מרגישה שזה מישהו שאני באמת מתחברת אליו ופשוט מדכא ומייאש אותי שזה המצב. הם נעולים על דעתם. באמת כבר לא יודעת מה לעשות.. מוציא לי את כל החשק מהחיים ולפעמים אני פשוט בוכה ונשברת בגלל זה שכל פעם שאני באה אליו אני צריכה לשקר להם כדי לראות אותו והם לא רוצים שאהיה איתו בקשר. הוא באמת בן אדם טוב ואני מכירה אותו. לא תעזור שיחה עם ההורים כי הרושם הראשוני נשאר.. ממש לא יודעת מה לעשות כל העניין מדכא אותי ומפריע להתנהלות שלי ביום יום.אני ארגיש ממש מטומטמת אם אקשיב להם.. אני לא מצליחה לעצור את הדמעות בכל פעם,פשוט הורג אותי שהתאהבתי אבל ממש התאהבתי במישהו שהוא לא דומה למשפחה שלי ושונה מהם.ההתנגדות של הוריי לקשר לא נובעת מתוך דת או עדה,פשוט רושם ראשוני לא טוב שמבחינתם אין לשנות. מרגישה שאף אחד לא מבין אותי ומרגישה שאין סיכוי שהם יקבלו אותו והוא כבר לא יוכל לסבול את זה יותר ועם כמה שהוא אוהב אותי ואני אותו הוא ייאלץ לוותר ואשאר בלעדיו, ומזה אני בוכה כל הזמן ומפחדת ומדוכאת. לא מתחברת לבנים שבסביבה שלי,כולם שטחיים,שותים,מעשנים ואני ממש ההפך וגם הוא.. יש לי מחשבות אובדניות למרות שלא אעז לעשות זאת.. אני מתוסכלת ולא מצליחה להפסיק לבכות ולהתמודד עם מה שכתבתי בנוסף לככ הרבה דברים נוספים.מבחוץ אני נראת ילדה רגילה שהכל סבבה אבל מבפנים אני שבורה לגמרי. אשמח לעצה תודה

שלום רב, את נאלצת להתמודד עם מספר בעיות לא פשוטות לבד ומתארת מצוקה, חוסר אונים וייאוש. אין ספק שעליך לפנות לעזרה של איש מקצוע וכפי שכבר המלצתי בתשובה לשאלתך הקודמת, הכתובה האפשרית והמועדפת היא יועצת של בית הספר. כמו כן , ניתן לפנות לעזרה לגורמים שמטפלים בנוער במצוקה באמצעות שירותי עיריה ורווחה. במידה וישנו אדם מבוגר קרוב משפחה אשר את מרגישה שניתן לסמוך עליו, מומלץ לשתף גם אותו. מאוד חשוב לא להישאר לבד ולפנות מהר ככל האפשר לעזרה.