ד"ר נמאס לי מהחיים לא רוצה לחיות עוד

אחח..קשה לי לנסח תמילים ד"ר אבל אני ינסה להתחיל.. קוראים לי עידן (שם בדוי) אני בן 18 הסיפור שלי הוא כזה אני נקרא בחור מאוד חברותי (בלי להשתחצן) תמיד אני יוצא אם חברים תמיד מוקף בחבר'ה ועל פניו לעיני הסובבים אותי אני נראה הכי שמח בעולם..אבל בתוך תוכי עמוק עמוק אני רקוב עצוב מדוכא לא טוב לי בחיים בלשון המעטה..(אחח בא לי לבכות שאני כותב את המשפטים האלו אבל זאת האמת הכואבת..) עכשיו נגיע לנקודה (יותר נכון אני ינסה להגיע לנקודה..) הבעיה שלי שאני ווינר(winer) בנישמתי ורצה הגורל שאני יהיה בחור נמוך(1.60)..מה שמבחינתי הרס לי את החיים...אין קשה לי אם זה כמה שניסיתי לקבל את זה באהבה לא הצלחתי פשוט העובדה שאני נמוך הרסה לי את החשק לחיות..ועוד לפני שבועיים נפגעתי בתאונת עבודה שבא נחתכתי חתך עמוק בארבעה אצבעות ביד ימין(אני ימני לצורך העניין) נחתכו לי גידים ועצבים..עברתי ניתוח והיום אני עובר פיזוטרפיה קשה ומפרכת פיזית אבל הרבה יותר מנטאלית.. ועוד שע"פ מה שקראתי באינטרנט כתוב שהיד לא תחזור להיות כמו שהייתה וזאת יד ימין ואין לי מושג מה אני עושה איך אני הולך לעקל שאני בן 18 ואני לא יוכל לתפקד ביד ימין ד"ר...יורדות לי דמעות שאני כותב משפטים אלו... באמת שלא בא לי לחיות אני לא אומר את זה סתם פשוט אין לי כוח להעמיס את כול הצרות האלו אין לי כוחות בשביל זה לא בא לי לחיות זה לא בשבילי..הלוואי ויהיה לי תאומץ להתאבד!! אךך מצטער ד"ר שכתבתי לך כזאת מגילה ענקית אבל זאת פעם ראשונה שאני איך שהוא מוציא משהו מהלב..(אומנם זה בכתב אבל זה מהלב..) לא יודע אם מישה בעולם יוכל לנחם אותי פשוט לא רוצה לחיות לא טוב לי בעולם הזה... והלוואי וזה היה אחרת..

שלום עידן מהמלים שכתבת אני מבינה שכלפי חוץ אתה עושה רושם של אדם מאושר, חברותי, מקובל... אבל כשמקלפים את הקליפה החיצונית, מוצאים בחור עצוב ומיואש...הניתוח ביד ימין שבר אותך ואולי הוסיף לחוסר הביטחון שיש לך בגלל שאתה מרגיש נמוך. והיום אתה מרגיש שכך אי אפשר להמשיך...שאין לך את הכוחות להמשיך... כתבת שזו הפעם הראשונה שאתה כותב ומוציא מהלב ורציתי להציע לך עוד דרך לפרוק, חשבתי שאולי תרצה לבוא אלינו לסה"ר ( http://www.sahar.org.il ) לספר ולשתף אותנו במה שעובר עליך ואנחנו ננסה להבין ואולי גם להביא מעט נחמה... מחכים לך, שלך מתנדבת סה"ר

שלום עידן מהמלים שכתבת אני מבינה שכלפי חוץ אתה עושה רושם של אדם מאושר, חברותי, מקובל... אבל כשמקלפים את הקליפה החיצונית, מוצאים בחור עצוב ומיואש...הניתוח ביד ימין שבר אותך ואולי הוסיף לחוסר הביטחון שיש לך בגלל שאתה מרגיש נמוך. והיום אתה מרגיש שכך אי אפשר להמשיך...שאין לך את הכוחות להמשיך... כתבת שזו הפעם הראשונה שאתה כותב ומוציא מהלב ורציתי להציע לך עוד דרך לפרוק , חשבתי שאולי תרצה לבוא אלינו לסה"ר ( http://www.sahar.org.il ) לספר ולשתף אותנו במה שעובר עליך ואנחנו ננסה להבין ואולי גם להביא מעט נחמה... מחכים לך, שלך מתנדבת סה"ר

עידן שלום, צר לי מאוד לשמוע על מצבך. אתה מתאר את עצמך כי בחור חברותי ושמח כלפי חוץ, אך בפנים, בתוך תוכך מרגיש תחושה הפוכה לגמרי. בפנים אתה מרגיש מדוכא, רקוב, עצוב. לא טוב לך בחיים. המצב החמיר עוד יותר אחרי התיאונה שעברת בעבודה. אני מאוד מעריכה שהצלחת לראשונה לכתוב ולהוציא מהלב את הדברים למרות הכאב והצער. מכתבך מאוד מרגש ונוגע ללב. חשוב שתאמין שדברים יסתדרו, הפצע יחלים והחיים ישתפרו לטובה. למצבים השונים בחיים יש נטייה לחלוף: תקופות טובות מתחלפות לתקופות פחות טובות ותקופות רעות מתחלפות בתקופות טובות יותר. יתכן ואתה זקוק לא רק לנחמה, עידוד וחיזוק אלא גם כדאי ללמוד כלים להתמודדות יעילה עם מצבי חיים. כלים אלה ניתן ללמוד בפסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). שווה לקבל עזרה מקצועית. תחשוב על זה ברצינות. אשמח לענות על שאלות נוספות, חזק ואמץ! בברכה, ד''ר אירנה נתנאל Ph.D פסיכותרפיסטית מוסמכת CBT "מיינד קליניק" מרכז לטיפול מתקדמים שד' דוד המלך 1 תל אביב 03-6962733

עומר המתוק גם אני בגובה שלך וגם אני תמיד חלמתי להיות גבוה אבל החיים לימדו אותי אמנם קצת מאוחר אבל בסופו של דבר למדתי שהכל מתחיל ונגמר בקופסה שלי כלומר איך אני מנווט את מה שאני רוצה ואיך אני רואה את מה שאני רוצה,במילה אחת אני מחליט לדמות לריצרד גיר אז אני כן דומה לו ,אני מחליט ורק אני מחליט צרלי