זקוקה לעצה או כיוון

שלום, אני בת 24, לומדת שנה 3 (מ-4) לתואר באונ'. מעולם לא היו לי בעיות מצב רוח, תמיד הייתי עם הראש קדימה, נחושה, מאופסת, שמחה וחזקה. בשנתיים הראשונות בתואר הצטיינתי. השנה, השנה הכי קשה לכל הדעות, הלחץ גבר עלי (ברור לי שזה הלחץ) והתחיל דכאון מלווה בהתקפי חרדה. ביקשתי מהרופא רמוטיב ובהתחלה הרגשתי הקלה מסויימת בדיכאון, למרות שהתקפי החדרה נמשכו. אתמול היה לי "התקף" דכאון נוראי. לא רציתי לצאת מהמיטה, בכיתי בלי הפסקה והיאוש, רגשות האשמה והפחד שגעו אותי. היום נרגעתי קצת אבל עדין לא לגמרי. עדין בא לי להכנס למיטה ולהעלם מהעולם לשבוע. אני יודעת בוודאות שהכל נובע מהלחץ המטורף שאני נמצאת בו לימודית ואני יודעת שזה יגמר עוד מעט. אבל כל התקף כזה (זה השני) מונע ממני לתפקד לחלוטין. אין לי רצון לפגוע בעצמי ואין לי מחשבות אובדניות. אני רק חייבת לעבור את התקופה הזאת אבל אני ממש חוששת. האם יש טעם לפנות לפסיכיאטר? פסיכולוג? להחליף תרופות? קצת אבודה ומאוד חסרת אונים. תודה.

שלום. את חווה התקפי חרדה. התקף חרדה -הופעלה אזקת שווא של המערכת האוטונומית בגוף, לעיתים אף מפחידה אבל היא כלל לא מסוכנת. התחושות הגופניות שמלוות את ההתקף זהות לתחושות שאנו חווים במהלך פעילות גופנית (דפיקות לב, קוצר נשימה וכו'). הדרך היעילה ביותר לטפל בהתקפי החרדה הינה שילוב של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). ניתן לשלב גם ביופידבק. בזמן הזה ניתן ללמוד כלים ומיומנויות של שליטה בהתקפים. כאשר מושגת שליטה מירבית ניתן בהדרגה להפסיק את התרופות. CBT מאפשר שליטה בהתקפים בהווה וגם למנוע חזרתיותם גם לטווח הארוך. ציטאלופרם הינה תרופה טובה ולא ממכרת היא מאוד עוזרת ומרבית הנוטלים מסתגלים היטב לתרופה. באתר של קליניקה שלנו (כתובת בראש הפורום) קיים חומר על התקפי חרדה . את מוזמנת לפנות לקליניקה בברכה,