דיכאון לאחר לידה יכול להופיע אחרי שנים?

היי, אני בת 32, יש לי שני ילדים בני 4.5 ו- 3.5. לפני כעשרה חודשים, התגרשתי מבעלי, לאחר שעברתי מסכת של השפלות והתעללות נפשית(לא פיזית),עזבתי עם הילדים לסביבת הורי ומשפחתי, שמאוד תמכו בי ועזרו והרגשתי חזקה ומלאת ביטחון. חייבת לציין שלא אחת השתוממו איך אני מתפקדת בצורה כזו מעוררת התפעלות ואני תמיד אמרתי, שאני חזקה וצריך להמשיך הלאה,5 חוד' אחרי אימי לקתה בסרטן אלים וקשה והפכה מאדם מתפקד ותומך לסיעודית ונתמכת , כל הזמן ליוויתי אותה וגם כאן הרגשתי חזקה, ושאני מצליחה לעמוד בכל המשימות בגבורה, תוך כדי המחלה שלה נלחמתי עם גרושי בבתי משפט עברתי לעבודה חדשה,תיפקדתי בבית ובחוץ. לפני שבועיים וחצי אימי נפטרה, גם אז על פניו הייתי חזקה ועוזרת לכולם. אך בשבוע האחרון אני מרגישה בהתמוטטות נפשית שהולכת ומחמירה מיום ליום, לצערי זה מתבטא בעיקר בחוסר רצון או מסוגלות לטפל בילדי, אני כל הזמן כועסת עליהם ולא מסוגלת להכיל שום דבר, כשאני בעבודה אני בסדר, אבל עם הילדים לא מתפקדת. האם יכול להופיע דיכאון אחרי לידה בשלב כל כך מאוחר? ואיך ניתן לטפל?

חביבה, את לא בדיכאון שלאחר לידה, את פשוט בתקופה קשה ומצערת. קחי לעצמך קצת את הזמן, גם לאבל על אדם קרוב יש את הזמן שלו... תנוחי, נסי להיעזר באחרים כדי לטפל בילדים, טבעי שתהיה קצת עמוסה בסיטואציה הזו מכדי להכיל אותם. מאחלת לך רק טוב!

יעל שלום, צר לי לשמוע על החוויות הקשות שעברת שככול הנראה מוטטו את היסודות החזקים שלך. לכול אדם יש גבול ליכולת שלו לשאת דברים. חוויות שעברת הן המצבים הקשים ביותר שאנו נדרשים להתמודד איתם. מצבך הנוכחי לא קשור לדיכאון לאחר לידה אלא לעומס הנפשי המצטבר. ה"מיכל" הנפשי שלך התמלא לחלוטין ולכן את לא מצליחה להכיל יותר מלבד העבודה (שם אין לך ברירה, בעבודה אין לך ברירה ואת חייבת להמשיך ולסחוב, להמשיך ולהיות חזקה). ללא ספק את זקוקה לתמיכה. יתכן ופגישות עם פסיכולוג יכולות לעזור לך לחזור לאיזון ולתפקוד התקין. חזקי ואמצי! בברכה,