דכאון

שלום אני כחודש אחרי לידה. כשלושה חודשים לפני הלידה עזבתי את מקום עבודתי מרצוני, כי לא יכולתי יותר. מאז ישבתי בבית וההרגשה הייתה שאני פשוט נרכבת. אני שנאתי את כולם, לא היה לי כוח לטפל בילד הגדול בין 3.5, פשוט עשיתי אותו אומלל, לא היתה לי סבלנות אליו וכל דבר שהוא עשה עצבן אותי. דבר זה גרם לי לבכות כל הזמן, כי הרגשתי עם זה נורא ולא שלטתי בזה. הרגשתי גם שנאה כלפי בן זוגי, אולי גם איפושהו קנאה על כך שהוא עובד ומצליח ואני מתפרקת בבית, למרות שהוא מאוד תמך בי כל הזמן. הייתי פשוט בלתי נסבלת, כעסתי על כל דבר, לא תפקדתי בכלל ולפעמים רציתי לא לשרוד את הלידה. כיום אני חודש אחרי הלידה. הבעיה היא שכל זה נמשך, ואני לא מצליחה לתפקד ושונאת את כל העולם, אני מאמללת את בעלי וילדים שלי, ואין לי כוח לכלום. אני כל כך מתוסכלת. זה נראה כאילו החיים שלי נגמרו וכעת אני אהיה תקועה לנצח עם שני ילדים ולעולם לא אתפתח. בנוסף לכך גם אין לי עבודה ולא ידוע כמה זמן אהיה עוד בבית וזה משגע אותי. גם אין לי כל כך חברים כי איכשהו ניתקתי קשר עם כולם.החיים שלי פשוט מתפרקים והבן זוג כבר לא תומך בי כי נמאס לו. מה לעשות?

טניה שלום, נשים רבות מתנסות בדיכאון שלאחר הלידה. היום מבינים כי ההתנסות בדיכאון קליני משמעותי לאחר לידה הינה תופעה רווחת הרבה יותר משחשבו בעבר. האטיולוגיה של דיכאון אחרי לידה אינה ידועה אם כי היא, קרוב לוודאי, מולטי-פקטוריאלית, כשגורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים (כשינויים הורמונליים) וסוציאליים (כסביבה לא תומכת ואירועי חיים סטרסוגניים) משחקים תפקיד. ידוע כי לדיכאון אחרי לידה השפעה שלילית על הילד. הדרך ניעילה ביותר להתמודד עם המצב הינו שילוב של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). כדי להתאים את הטיפול התרופתי אני מאוד ממליצה לפנות לפסיכיאטר וב CBT תלמדי נכלים של שליטה במצב. CBT הינו טיפול קצר, ממוקד ומאוד יעיל. תודה על פנייתך לפורום, אשמח לענות על שאלות נוספות, תרגישי טוב, בברכה,