מה לא בסדר בי - מחפש פילוספיה ואומץ כדי להבין שחיי

דיון מתוך פורום  דיכאון - אבחון וטיפול

01/12/2008 | 16:44 | מאת: אזרח

חסרי תוכן. אני בגיל 35 מוטפל בתרופות נגד דיכאון כבר כמה שנים. בהתחלה היה טוב. אבל אני חש משועמם וריקנות איפה שאני נמצא. גם כאשר אני אם אנשים ובלי. למעשה אני מעדיף את הבדידות לעיתים קרובות. נהייתי גם אאדם ציני מאוד. לעיתים אני רואה את האנשים כבעלי חיים. ואני יושב אם עצמי ומחפש לוגיקה ברגש.(מחפש תיכנות לרגשות.) ואני ממציא לי פלוסופיה של מוות. וחושב שבעצם אני סתם חי ללא תכלית וזה בעצם לא משנה ליאם אמות היום או מחר. הבעיה היא גם שאין לי באמת אומץ להתאבד למרות שבאופן לוגי גם אין לי הרבה טעם להשאר בחיים. למעשה כול חיי הייתי כזה. ההבדל שעכשיו זה ללא עצב זה פשוט חוסר תועלת. מה אני יכול לעשות לכאן או לכאן?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, צר לי על הרגשתך! היתי מציעה לך לנסות לחפש תכלית לחייך, משמעות, מטרה, כיוון. למלא את חייך בעניין ותוכן. כדאי לעסוק בפעילות מהנה ומספקת. על ידי כך יהיה טעם לחייך! בברכה,

04/12/2008 | 12:02 | מאת: אזרח

זה אני יודע שצריך לחפש תכלית. אבל איך? זאת השאלה. כנראה שזה סוג של קרמה או גורל. יש אנשים שאלוהים או משהו אחר החליט לדפוק. אני פשוט חש קנאה באנשים שהצליחו להתאבד. אני גם חש כול כך שנאה למדינה הזאת שהרגשתי שהיא סמנה אותי ועושה הכול כדי יהיה לי רע. (לא רשיון נהיגה , לא עשבודה ולא כלום.) למען האמת חלקי נהפך גם לאנטישמי.(מצאתי להסברים שם העל הרוע האפל שיש במדינה הרעה הזאת.) בקיצור הלווי שכלכלה כאן תתרסק ולאף אחד לא יהיה מה לאכול ואחר כך שערבים ישמדו את העם העלוב הזה.

21/05/2009 | 13:47 | מאת: uriel

תחזור בתשובה יש תכלית לחיים

מנהל פורום דיכאון - אבחון וטיפול