שלום לכולם ארצה להתייעץ

כיום נמצא במסגרת מחל" אישפוז יום בעירי . במטרה להיות "יותר " ... מאוזן . נמצא כבר כ 4 שבועות וצפי שחרור בתחילת דצמבר..>> אין שינוי דרסתי או ממש מהותי . רק הרגשה שהמסגרת הזו הכילה אותי . וכעת עליי גם בחוץ בקהילה הבריאה למצוא שיהי לי מסגרת זו או אחרת . יש לי רעיון לעבור קורס מסוים דיברתי עם האשה אצלה עוברים הקורס . אמרה שהיא תהיה איתי בקשר במהלך דצמבר . אז כמובן אני מחכה ומצפה . גם ארצה לשלב לימוד תורה במסגרת של מתמודדים . בקיצור לא חסר לי מה לעשות . אבל הבעיה היא שאני מרגיש שכל הזמן אני סביב עצמי כמו שאימי אומרת לי וזה נכון אני נמנע מלהיפגש עם חבר 2 שייש לי . מכיון שהתחושה היא שעליי להספיק וכל הזמן נמצא בעשייה . זה אוסידי ? אשתף אתכם שביקשתי מהרופאה להפחית לימינון לפונקס ןברצןני לשאול האם זה טוב ? מה אני אמור להרגיש . תודה רבה לכל הקוראים ושבת שלום

שלום רב, הקשיים שאתה מתאר בתפקוד החברתי קשורים ככל הנראה לבעיה הנפשית המרכזית שאיתה אתה מתמודד ולא סביר שהפחתת המינון של התרופה תעזור במקרה הזה. מאוד מומלץ להשתלב במסגרות שיקומיות כגון מועדון חברתי, מסגרות תעסוקה, חוגים. אין פתרונות קסם ורק התמדה ונחישות יעזרו. הדברים לא ישתפרו מהר אך במידה ותתמיד הסיכויים לשינויים משמעותיים הם גבוהים למדי.