דיכאון או סתם קושי לחזור לשגרה

שלום רב בתי יצא לטיול אחריי צבא ל3 חודשים לפניי שיצאה לטיול במשך חודשים לא הייתה מצליחה לישון הרופא נתן תרופות טבעיות אך ללא הועיל חשבתי שאולי תיסע לטיול תשנה אוירה תחזור יותר טוב אך לצערי זה רק החמיר היא לא ישנה מרבית היום במיטה עזבה את העבודה מילדה חייכנית וחברותית הפכה לעצובה מופנת רגזנית זועפת כמה חיכינו שתחזור בשלום ימים שלא ישנו אני ובעלי מדאגה בטיול והנה הדאגות רק גוברות כשהיא איתנו היא לא רואה את עצמה וכועסת שאנחנו מעירים לה תחילה באמת חשבנו שקשה לחזור לשגרה הריי אנחנו 3 ימי חג לא עובדים מתקשים לחזור לשגרה אז מה היא מרגישה כבר עברו 3 חודשים וניא ממררת על שנגמר היא לא מנסה לצאת מהמיטה או מהבית כל החברים חזרו לשגרה תוך ימים ספורים והיא כואב לה פה כואב לה שם פניתי באופן אישי לרופא משפחה שהחליט לתת לה ציפראלקס היא לא מוכנה לקחת לקחתי חופשה להיןת איתה קצת אך לא שיתפה פעולה מה עוד אפשר לעשות???? עם כל הצער גם לי נמאס לדבר להתחנן לשמוע אותה כל היום כואב לי איזה כדור לקחת כמה חיכינו שתחזור הביתה ככה אנחנו מרגישים שאולי היה עדיף שתשאר צר לי באמת להגיד אבל גם אנחנו עייפים מדאגה מלילות ללא שינה אבל היא לא עוזרת לעצמה ולא מודעת למצבה אנא עזרתכם

שלום רב, את מתארת אחת הבעיות הלא פשוטות שהינה סירובו של אדם שככל הנראה סובל מבעיה רגשית לפנות לטיפול. מהתיאור שלך אכן נראה שביתך סובלת ומתמודדת עם בעיות רגשיות ותפקודה נפגעה כתוצאה מכך. אין דרך פשוטה לשכנע אדם לפנות לטיפול במידה ואינו מעוניין. הדבר החשוב במקרה כזה הוא לקחת בחשבות שלאופי היחסים ביניכן יש הרבה משמעות ולכן, כדאי לשקול יעוץ משפחתי אצל מטפל מוסמך אשר אליו את יכולה להגיע גם לבד , ללא הבת. במסגרת היעוץ , ניתן לנסות לבחון את הסיבות הגורמות להתנגדות ולחשוב על הדרכים החדשות להגיע אליה כדי לעזור לה.