הגבול הדק לאלכוהוליזם

שלום אינה. יש לי שאלה, אני בת 21, ויש לי חבר בגילי כבר שנתיים. הוא שותה כל יום. הוא אולי לא משתכר כל יום,אבל הוא כן שותה בירה וויסקי מינימום. לפחות פעם בשבוע הוא כן מגיע למצב של שכרות...לא למצב חמור של הקאות והכל,אבל שכרות. דיברתי איתו על זה כמה פעמים והוא הפסיק, הוא החזיק מעמד 20 וקצת יום בלחץ, וספר כל יום.. כשאני מנסה להסביר לו שאלכוהוליסט זה גם מישהו ששותה בקבוק יין ליום הוא מבטל את דבריי וטוען שאלכוהוליסט הוא ההומלס ברחוב והוא זה שמתעורר בבוקר וישר שותה ושותה כל יום...והרי הוא לא ככה. חיי היום יום שלו לא קלים וההורים שלו לא בתמונה,וטכנית יש לו את כל הסיבות לשתות..אבל אני לא רוצה שיתדרדר ככה. הוא אומר שהוא צעיר וכל החברים שלו שותים כמוהו ושכולם בתל אביב שותים ככה ושאני סתם מדמיינת בעיות. מי צודק? ומה אני יכולה לעשות כדי לגרום לו להבין שהוא בדרך למקום לא טוב?

jane, שלום רב. את לא מדמיינת אני מסכימה איתך וברצוני לציין שנדיר לפגוש את התובנות הללו בגיל כה צעיר. לא כולם שותים כל יום משקה ומשתכרים לפחות פעם בשבוע, גם לא בתל אביב.אחד הסימנים לבעייה זוהי הכחשה- חוסר רצון-מוכנות להודות (לעצמך, כמובן) שיש בעיה.הכחשה זה מנגון הגנה ששומר על אדם.הכחשה מונעת מאדם לעשות שינוי בכוחות עצמו או לפנות לעזרה. חבריך אכן עבר את הגבול לשימוש בעייתי, אם לא אלכוהוליזם אז שימוש לרעה (הוא עדיין מתפקד, אך בקצב שתייה זה,הדבר לא יאריך ימים).על מנת שיוכל לבחור בדרך חדשה הוא קודם כל הכרה שהמצב הנוכחי אינו מספק אותו, צריך מניע פנימי, רצון שלו אישי לשנות, כל עוד לא המוטיבציה לא תבוא ממנו שום דבר לא יזוז, לצערי.בהצלחה ועדכני אותי בהתפתחות המצב