קטרקט חד צדדי מולד ושיפור הראייה

לחברתי הטובה, בת 41, נתגלה קטרקט בעיין אחת לפני כשנתיים. על חברתי הדבר נפל כהפתעה, שכן פרט לצללים בעיין בנוכחות אור מן הצד (מנורת קריאה ליד המיטה, למשל) לא חשה בדבר במשך שנים רבות. הרופאה טענה שזה קטרקט מולד, שלא אובחן ולא נגעו בו. לא הייתה שום נחיצות לנתח, אלא לעקוב בלבד. ראייתה של חברתי בעיין הבריאה תקינה פרט לתיקון קטן מאוד לראייה למרחק, שלא תמיד היא צריכה ולא תמיד היא משתמשת. לאחרונה הלכה חברתי לחוות דעת שנייה אצל רופא אחר, בעל אוריינטציה כירורגית. הוא כמובן המליץ לנתח וטען כי ראייתה תשתפר פלאים מתוך שימוש בשתי העיניים. גם אופטומטריסט שאליו הלכה טען כנ"ל. השאלה שלי היא כזו: האם לאחר שנים רבות, בהן המוח התרגל לקבל תמונה מן העיין הבריאה בלבד, האם אין חשש כי הניתוח יגרום לה לראייה כפולה?האם לא תיווצר לה בעייה רצינית בתיאום בין המספר לתיקון ראייה לרוחק בעיין הבריאה שאינה מנותחת , לבין המספר שיתאימו לה בעדשה המושתלת בעיין החולה? או שמא אין כדאיות בביצוע הניתוח (אלא עם אינדיקציה רפואית הכרחית ביותר, כגון עלייה בלחץ תוך עיני) כיוון שהעיין לא הייתה שימושית לראייה במשך שנים רבות ואולי אין מה לשפר כבר? בינתיים שוכנעה חברתי לא לעבור את הניתוח, אך ממתינה ביחד עימי לתשובה, שתאיר את עיני שתינו. תודה רבה, לירית.

שלום לירית, כל הטיעונים שהעלית נגד ביצוע הניתוח תקפים. יש לשקול אותם כנגד הסיכוי לשיפור בחדות הראייה ובאיכות החיים לאחר הניתוח. אם, כדברייך, חדות הראייה בעין עם הקטרקט טובה, ולא ניגרמת כל הפרעה לחברתך, הרי שאין כל יתרון בביצוע הניתוח. בברכה, ד"ר דניאל רוזנבאום

שלום ד"ר רוזנבאום, קודם כל תודה למענה. טעות קטנה בידך: בעין עם הקטרקט חברתי טוענת שאינה רואה, אלא רק בעיין השנייה, זו עם התיקון הקטן לרחוק, שכאמור אינה צריכה כל הזמן. האם זה משנה את התשובה? האם יש משמעות לדעת אם הקטרקט אכן מולד, או מעשר השנים האחרונות? האם יש דרך לדעת זאת והאם יש לכך השפעה על הפרוגנוזה הכירורגית? האם ייתכן שהצורך במשקפי מרחק לטלויזיה הוא סימן ראשוני לקטרקט גם בעיין הבריאה,שיתפתח לאט עם השנים? שוב חן חן, לירית.

שלום לירית, תודה על ההארה. ניתוח קטרקט נועד לשפר את הראייה. אם חברתך אינה רואה בעין עם הקטרקט, יש לשקול בחיוב ניתוח. לקראת הניתוח יש לנסות, עד כמה שאפשר, להעריך את השיפור הצפוי בראייה. יתכן והקטרקט קיים בצורתו הנוכחית מילדות, והעין עצלה מאוד. אם הקטרקט אכן התפתח בעשור האחרון, קיים סיכוי טוב שהעין אינה עצלה, ואז סיכויי הראייה לאחר ניתוח טובים יותר. בקיצור, סביר להניח שבמהלך 41 שנות חייה, ניבדקה חברתך לפחות פעם אחת ע"י רופא עיניים, אופטומטריסט או אחות (בביה"ס), ואם ניתן להשיג את רישום חדות הראייה שהיתה אז, אפשר יהיה לנחש את חדות הראייה שתהיה לאחר ניתוח, וממילא את כדאיות ביצועו. ולשאלתך האחרונה: במקרים מסויימים, בשלבים הראשוניים שלפני התפתחות קטרקט, אכן קיימת הופעה של קוצר ראייה. בברכה, ד"ר דניאל רוזנבאום