מצב ?...

דיון מתוך פורום  תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

03/09/2014 | 08:48 | מאת: בר

שלום רב איני יודעת מאיפה להתחיל ההיסטוריה כל כך ארוכה: מדובר באבי זה התחיל לפני 6וחצי שנים עם ניתוח וויפל להוצאת סרטן הלבלב עד לפני ארבעה חודשים שהוציאו לו את הקיבה, משם הכל התדרדר במהירות .היום הוא במצב של התנפחות אדירה של הרגליים עד אזור הברך ,תת תזונה, בעיות במדדי לחץ דם וסוכר .ועדיין לא מבינים מה לעשות איתו ,הוא עצבני וצועק מדי פעם נראה שהוא סובל .מה לחשוב ?מה לעשות ? או שבעצם כבר אין מה לעשות? האם כך הוא יסבול עד הסוף,למה לא אומרים לנו במפורש להיפרד ממנו לעשות סידורים אם יודעים שאין יותר מה לעשות סליחה על המילים אבל כרגע אני חווה קושי .. בר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בר המצב שאתה מתאר קשה ביותר, אבא שלך מאוד סובל והכי חשוב שלא יסבול כאב. כאשר כואב ממש יכולים לאבד את השליטה. יש היום הרבה משככי כאבים לסרטן. בכל קופת חולים יש יחידה לכאב ואפשר להעזר בהם. גם אם לא אומרים לכם להיפרד תעשה מה שאתה חושב. פרידה צריכה להתחיל כאשר אנשים מרגישים , אביך בוודאי מרגיש אם זה לקראת סוף חייו, אך בדרכ אנשים לא רוצים להכאיב לבני המשפחה שלהם ולכן לא מדברים. תשאל את אבא שלך מה קורה לו, מה הוא מרגיש, האם יש דברים מיוחדים שרוצה להגיד לך. בדרכ אנשים מאוד מפחדים לשאול את השאלות הללו, פוחדים שיבכו, שלא יעמדו בזה, או אפילו שההורה ישאל מה פתאום אתה שואל שאלות כאלו. זה בסדר לבכות ליד ההורה, זה בסדר לכאוב, כי זה מכאיב. ילדים ללא קשר לגילם מפנטזים שההורה שלהם יחיה לא גבול ולראות אבא במצב קשה זה מאוד כואב. אשמח להתייחס לשאלותיך, הארותיך באתר זה בברכה נטע מוזר הכי נכון הוא להגיד את האמת, בלי ליפות ולעטוף. כאשר אנשים מרגישים שהולכים למות יש להם מה להגיד ולהשאיר צוואהשהיא לא כתובה ומאוד מקל ששומעים זאת. במחקרים נמצא שמשפחות, אנשים שעשו פרידה כנה, בלי טיוחים עפ אמריות אמת, חייהם הרבה יותר שלווים לעומת אנשים שאינם מדברים וסוגרים הכל בבטן

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם