אמא חולה סרטן

שלום הילה זעקה כזו כמו שלך משאירה אותי נפעמת, איזו יכולת מדהימה יש לך לתת ביטוי לכל מה שאת עוברת. אני לא יודעת אם את מכירה את היכולת הזו שלך ומעריכה אותה, ואולי אף עוסקת בכתיבתה, אך אם לא שווה לפי דעתי לכתוב ולבטא בכתב את שעובר עליך בכל המובנים. כתיבה היא חלק מרפא. הגעת בדיוק למקום הנכון שיש עם מי לדבר, אני כאן בשבילך וזמינה באתר וכל שתרצי להעלות ולשאול אני מזמינה אותך. אפלטון ב420 לפנה"ס אמר, הנפש כדי שתוכל לפגוש את עצמה צריכה לפגוש נפש אחרת. אני חושבת שאת בשלה להגיד כבר לא, כל עוד תמשיכי להגיד הכל בסדר ב"ה , כך יגדלו מכאוביך ויסורייך. מי שבונה לו חומה מסביבו ומשקר לעצמו גם מגדיל את סיכוייו לחלות, ו/או לחיות איכות חיים מתגוננת ו/או מתפוצץ מבפנים, ו/או חש בדידות נוראה ועוד הרבה ו/או. נראה לי שאת במקום נכון של קשר עם עצמך ורגשותייך, אפילו בזה שאת רוצה שהכל יעבור ואמא שלך לא תסבול יותר. הילה את כותבת "אני יודעת שהכל לטובה. יודעת את זה. אבל קשה לי להרגיש את זה." את חושבת נכון וגם מרגישה, כי אחרת לא היית יכולה לכתוב את כל תחושותיך. אולי העדר המקום לבטא את רגשותייך בכנות ובצורה גלויה עם האנשים שאת חיה איתם מוביל אותך לא להרשות לעצמך להרגיש. הילה , אני יכולה לייעץ לך מעל גבי אתר זה, אני בהחלט רואה את כתיבתך כאן כזעקה לעזרה. כשלב ראשון תגידי בקול רם אותך לעולם שסובב אותך, אין לי ספק שצריך הרבה אומץ להתחיל לדבר לא את מה שאנשים רוצים לשמוע אלא לדבר אותך. ככל שתחיי בשלום עם עצמך ואמונתך כך חייך יהיו בעלי משמעות עבורך.ודבר נוסף אחרון להפעם , חולה בסרטן או כל מי שיש לו מצוקה כל שהיא רוצה לצעוק אותה החוצה, אך מרבית האנשים חשים שזה לא בסדר כי זה יפגע בבני משפחתם, או שחונכו כך שאסור להתלונן, או כל מיני התנהגויות שקשורות לחינוך מסורת ועוד. אנשים שלא מבטאים את שהם מרגישים נשארים בבדידות איומה, כמו את. ואני מאמינה שגם אמא שלך חווה בדידות קשה. תשאלי אותה על עצמה, תדברי איתה עליך. לא בטוח שזה יפתח ויזרום בפעם ראשונה כי אם אין דפוסי תקשורת כאלה, זה לא קורה מיד. אך אם תתעקשי להפסיק להסתיר, גם אמא , גם את וכל מי שסובב אתכן ירוויח. נמצאת כאן בשבילך בברכת חזק ואמץ נטע מוזר