שאלות על החיסון לפוליו

בפורום תפוז לחיסונים נכתב כי מי שחוסן בהצלחה נגד פוליו עם החיסון המומת הניתן בזריקה ונדבק אחר כך עם נגיף הבר ממשיך להפריש את הנגיף החי המסוכן לסביבה למרות שהוא עצמו לא חולה. לעומת זאת, מי שחוסן עם החיסון החי שניתן בפה ואחר כך נדבק בנגיף הבר אינו מפריש נגיף זה (את נגיף הבר). שאלה: האם החיסון המומת לא גורם לתגובה חיסונית שמחסלת את נגיף הבר כשהוא חודר לגוף, והאם באמת מי שחוסן באופן כזה ונדבק אח"כ עם הנגיף המסוכן יוכל להפרישו ולהדביק אחרים שלא חוסנו? הנה שני ציטוטים רלוונטים מאתר תפוז. החיסון המומת (IPV) כלל אינו מונע העברה והדבקה של הנגיף, כלומר אין לגביו בכלל "חסינות עדר". פוטנציאלית, אדם אחד הנושא את הנגיף במדינת ישראל יכול להדביק את כל המדינה. אין מה שיעצור את התפשטות הנגיף זולת "רחיצת ידיים". מה שידוע בקהילה המדעית, שהחיסון המומת (IPV) מעולם לא עצר מגפת פוליו – כלומר החיסון מעולם לא עבד באמת. הנה דברים שאמרה הקולגה ד"ר מיכל שטיין בועדת הכנסת ביום 17.6.2013: "…בעולם הרחב מעולם לא עצרו התפרצות עם החיסון המומת". שאלה: האמנם אין כל תועלת בחיסון המומת הניתן כבר שנים בישראל וברוב מדינות העולם? אם כך, מדוע ממשיכים לחסן אתו?

הי עמיר חיסונים אמורים בראש ובראשונה למנוע מחלה באינדיבידואל המקבל אותם, ובאופן אופטימלי לגרום להעלמות מחלות ( לא תמיד זה אפשרי). החיסון המומת (IPV ) מגן מפני המחלה, אך לא מפני הידבקות, ולכן גם אדם מחוסן יכול להידבק, ולמרות שלא ייחלה, הוא עלול להפריש את הנגיף במשך שבועות. החיסון החי המוחלש מביא לפיתוח נוגדנים מקומיים במעי עצמו, ובכך מביא לקיצור משמעותי של זמן ההפרשה של הנגיף מהמעי, וע"י קיצור זמן ההפרשה , נבלמת התפשטות הנגיף . ייתרון זה מביא לכך שזהו החיסון המועדף לבלימת התפרצויות של נגיף הפוליו. מאידך - לחיסון החי המוחלש יש תופעות לוואי אפשריות: החיסון עלול לגרום לתופעת לוואי, נדירה, המתבטאת בשיתוק – כדוגמת מחלת הפוליו עצמה. המחלה הנגרמת ע"י החיסון נקראת VAPP – vaccine associated polioparalisis . שיעור תופעת הלוואי, ע"פ המדווח בארה"ב, הוא מקרה אחד ל 2.4 מליון מנות שניתנו. הסיכון למחלה זו גבוה בהרבה (פי 2000) במדוכאי חיסון. מאידך, הסיכון כמעט אפסי, כאשר מקבל החיסון חוסן קודם לכן בחיסון המומת ( IPV ). תופעה מטרידה נוספת של הוירוס המוחלש , היא שהוא עלול לעבור מוטציות במעי, ולהפוך לנגיף אלים. תופעה זו קורית באוכלוסיות שלא חוסנו קודם לכן בחיסון המומת השיקול להוצאת ה OPV בזמנו מתוכנית החיסונים, היתה העדר נוכחות של הנגיף במשך שנים ארוכות בניטור המים והביוב בישראל. היות שהסיכון התאורטי מהחיסון היה גבוה יותר מהסיכון ללקות במחלה עצמה, שונתה תוכנית החיסונים וכללה IPV בלבד.

1.אם לאחר החיסון המומת, שלא יוצר נוגדנים במערכת העיכול, נגיף הבר ממשיך להתרבות (לאחר הידבקות) במשך שבועות, אז איך זה שאותו אדם מחוסן לא חולה במחלה? 2. באיזה אחוז של המחוסנים בהצלחה בחיסון המומת מתרבה נגיף הבר במערכת העיכול וגם מופרש ממנה? האם בכולם או בחלקם? 3. במשך כמה זמן (ימים, שבועות, חודשים?) מתרבה נגיף הבר במערכת העיכול ומופרש בצואה באנשים שחוסנו בהצלחה ונדבקו אח"כ, ובמשך כמה זמן מופרש הנגיף באנשים לא מחוסנים שנדבקו בנגיף? 4. האם החיסון המומת יכול לגרום ל 'חסינות העדר', כלומר הגנה מסויימת ללא מחוסנים?