IVF

שלום לכולם, אין לי שאלה אבל רציתי לשתף. אני ישראלית שחיה באירופה והגעתי לישראל כדי לעבור טיפולי הפריה בגלל בעיית זרע. את כל הטיפול אני עוברת באופן פרטי לחלוטין והיום פעם ראשונה הגעתי לבדיקה אחרי שבוע של הזרקת הורמונים. נדהמתי!!!!! האם יכול להיות שאצל כולן זו החוויה? הגעתי בשעה 7 בבוקר לרופא המטפל בבית חולים פרטי, ראיתי בלובי עוד המון נשים ובני זוגם מחכים ואמרתי לעצמי איזה מזל שאני עושה את זה פרטי. עברתי על פניהם והגעתי לרופא. אחרי המתנה קצרה מאוד נכנסתי אל הרופא שביקש ממני להיכנס לחדר הסמוך לעלות על הכיסא ולהוריד מכנסיים, לאולטרסאונד היות ואפילו אף אחד לא טרח לשנות את הדף שאמור איכשהו לשמור על סוג של היגיינה, עשיתי זאת בעצמי ובעודי פושטת את המכנסיים ומכינה את עצמי הרופא כבר נכנס לחדר להאיץ בי, בחדר ההמתנה חיכו עוד 3 נשים בסרט נע. תוך 3 דקות מאותו רגע הייתי כבר בחוץ המומה מתחושת השפלה. המידע היחידי שהצלחתי להשיג היה 2 זקיקים קטנים בשחלה אחת, 3 קטנים בשחלה השניה אני אדבר איתך אחרי בדיקת הדם ואודיע לך אם יש שינוי ומתי הפעם הבאה שניפגש. לכי ללובי תחכי עם כל הנשים שם תעשי בדיקת דם. הגעתי ללובי, בשעה 7:15 הייתי מספר 72!!!!!! חיכיתי עוד שעה לתורי, הגעתי ל"קצבית" שחיפשה ורידים להוציא לי דם היות והוורידים ה"טובים" שלי היו מכוסים בסימנים כחולים מבדיקות דם אחרות. אותה קצבית, פשוט דחפה את המחט ואז חיפשה וריד. כשסיימה אמרה לי תעלי למעלה ותתני את המבחנה במחלקת IVF שם פגשתי פעם ראשונה ביחס סבלני ואפילו הסתכלו לי על הפנים כשיידעתי את המזכירה שבעצם אין לי קופת חולים ואני צריכה לפתוח תיק כדי לשלם על כל התהליך. כשיצאתי משם היא אפילו חייכה!!! בנות, האם זה יחס נורמאלי? האם אתן מקבלות יחס שכזה? האם הפכנו להיות עד כדי כך עסק שאנחנו מוכנות שיתייחסו אלינו כמו פרות לקראת חליבה (של כסף) זה עולה לי 30 אלף שקלים, הקרבה נפשית עמוקה כשנפרדתי מבעלי ומהחיים שלי שם למשך חודש שלם כמעט אנחנו מנסות להביא ילד לעולם שבמצב נורמלי מגיע מאקט של אהבה האם עד כדי כך הרופאים שכחו אפילו לשמור על סוג של אנושיות בסיטואציה??? אותי זה מזעזע ואתכן????

לצערי זה המצב בארץ מתיחסים לעניין כמו בית חרושת לתינוקות במיוחד בבית חולים אסותא וזה מנסיון מר של חוסר כבוד ויחס משפיל ןחוסר כבוד