אמא מודאגת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים

01/06/2008 | 11:09 | מאת: אמא מודאגת

הי, רציתי לשמוע את דעתך/עצתך לסוגיה שמאוד מטרידה אותי וקשורה בבני , בן ה- 4 . בשכנות אלינו גר ילד שמאוד אוהב את בני ורוצה לשחק ולהיות בחברתו הרבה. הילד בא מבית/רקע מאוד מאוד שונה מהבית שלנו – האב מכה את האם (אולי גם את הילדים?!) ונמצא כעת בתהליכים משפטיים (כנראה ייאלץ להיכנס לכלא). והילד – כפי הנראה ממה שראה סביבו, הוא ילד מאוד רע! . בפירוש , לא ילד שובב אלא ילד רע, כל הזמן מחפש להרוס / להרוג / לחסל /ולהציק וכדומה. אני יודעת שהיום, כל עוד הבן שלי צעיר וצריך השגחה, אני יכולה פחות או יותר לנתב את מינון הפגישות שלו עם בן השכנים, אבל מה שמטריד אותי זה מה יקרה בהמשך. הריי לא לנצח אני אוכל "להמליץ" לבני עם מי לשחק וממי עדיף להתרחק. אני גם לא רוצה ולא צריכה לבחור לו חברים! . ומצד שני אני כל כך פוחדת מההשפעה הרעה של הילד השכן אז נכון שאני צריכה "לסמוך" עליו שיידע לשים גבולות ולא להיגרר היכן שאסור, אבל בכל זאת. האם את חושבת שאני יכולה או צריכה באיזו שהיא דרך להרחיק אותו מ"נגע רע" ? הרבה תודה

01/06/2008 | 17:49 | מאת: חלי ברק-שטיין

אמא יקרה, אני מבינה את הדאגה. אני חושבת שבגילו את בהחלט צריכה לשים לו גבולות. בהחלט לא ברור מאליו שהוא מסוגל לזהות את הרוע של הילד השני, וחבל שיסבול סתם. לגבי הגיל הבוגר, זה אכן נושא מתסכל ללוות ילדים בעולמם החברתי, ולפעמים גם לראות אותם עושים טעויות. לפעמים ילדים נמשכים לחברים שליליים בגלל חולשות שלהם, בגלל שהילדים הבעיתיים משלימים להם משהו. אין לכך פתרון קסם. צריך כהורים לשים לעיתים גבולות, ובשאר הזמן לחזק את הילד שלך, את בטחונו העצמי ואת המיומנויות החברתיות שלו כדי שיוכל לבחור חברים טובים בהתאמה לרמתו האישית. את יכולה לקרא בהרחבה בנושא גם במאמר באתר שלי, וגם בפרק בנושא בספרי 'תקשיבו לי רגע'. בהצלחה חלי

02/06/2008 | 07:46 | מאת: אמא מודאגת

תודה רבה. אני בהחלט אפנה למאמר ובתשובה שלך נתת לי להבין שהדאכה מוצדקת (ולא נובעת מתוך הסטרייה מיותרת אולי שלי). הרבה תודה ויום טוב

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים