חיבה מופרזת לממתקים

לבני בן החמש חיבה עזה באופן יוצא דופן למתוק וממתקים. כאשר לא שמים לו גבול הוא" בור ללא תחתית" בבית אני משתדלת שיהיה מעט מאוד מתוק אך תמיד משהו שאפשר לתת על מנת לא ליצור חסך. כאשר הילדים חוזרים מהגן (אחהצ)אני מכבדת במשהו מתוק(מאפינס, שוגי, ופל, ארטיק) ומעבר לכך לעיתים הם מבקשים מעדן(לא מסוג המילקיים המוגזמים למיניהם)אך למרו שאני נותנת אני חשה שאני צריכה לעמוד בפרץ כמו שומר סביב הדרישה שממשיכה לעוד מעדן ועוד עוגיה.. אני חוששת ליצור תסביכים וחסכים שיהיו להם ביטויים קשים בהמשך. חשבתי אולי להעביר לו (ולאחיו בן ה3.5)את האחריות לגשת לארון ולקחת לבד עלפי המינון שנקבע(אחד או שניי)ואז הקרב יחסך. יש כאלו שהציעו כי על מנת לחסל את תאוותו צרי ךלתת לו להאביס את עצמו בלי שליטה עד שהוא עצמו יחוש גועל. נשמע לי מחריד ושגוי בעליל. חשוב לומר שבאירועים הוא יכול לחזור ולאכול עוד פרוסהועוד פרוסהאחרי ששאר הילדים כבר אבדו עניין אך אם אני שם הוא יביט וישאל אם מותר לו שזה גם סיטואציה לא נעימה בשבילו. מה עושים?אני פונה לפורום זה כי יש לכך לדעתי השלכות פסיכולוגיות משמעתיות ולא רק עניין לתזונאית.

שחר, את צודקת שמעבר להיבט התזונתי (שגם אותו צריך לברר) יש כאן היבט פסיכולוגי . הוא לא שבע, ולא מסוגל לווסת את עצמו. הוא עסוק בזה, וזה מגיע להתנהגות לא נורמטיבית ולא רצויה. אני חושבת שאתם כן צריכים לשים לו גבולות, ולומר מה מותר ומה אסור, לא נראה שהוא מסוגל לווסת בעצמו. להציף אותו בממתקים יכולה להיות שיטה אבל רק אם מבצעים זאת כחלק מהתערבות טיפולית רחבה, ויעוץ של פסיכולוג- לא סתם. אני הייתי מייעצת לך כן ללכת לתזונאית אבל כזו שיש לה גם הבנה פסיכולוגית, ובמקביל לפסיכולוג ילדים שמיומן בנושאי אכילה- יש כאלו. את יכולה לחפש גם דרך קופת חולים. שווה שאיש מקצוע יתרשם מה חומרת הבעיה, ומה ואם צריך לעשות בהצלחה חלי