שינוי...

שלום... בני בן 5 ובתי בת שנתיים ושמונה חודשים בשנה הזו איבדנו את אבא שלי לפני שלושה חודשים שהיו מאוד קשורים אליו באופן יום יומי וגם אני ובנוסף את אמי שנמצאת במוסד למונשמים שבעצם היתה המטפלת שלהם והמקרה הזה הוא כבר שנה רק לפני חודש חשפנו אותם לאמי והמפגש היה יפה ומרגש ואנחנו מקפידים להמשיך כל עוד אפשר להוציא אותה לחצר של המוסד עברנו לפני חודשיים לבית שלהם כי הוא נותר ריק והוא חדש ורציתי לשמר אותו מבחינת הילדים עברנו שכונה בעיר עצמה והילדים באותו מסגרת גן וכך גם שנה הבאה אני לא עושה להם שינויים וגם לפעילויות אחה"צ אני תמיד מביאה אותם לחברים הילדים שלי מזכירים הרבה את אבא שלי שהוא בשמיים ןהוא עוד מעט יבוא למרות שהסברתי שהוא לא יבוא השאלה שלי מה זה עושה להם טוב או רע??? האם זה צעד נכון לעבור לדירה שלהם מבחינת הילדים ??? מבחינה רגשית??? הבן 5 מבין את משמעות הנפר ומדבר פחות עליו הקטנה יותר נאי גם יוסיף שיש רגרסיה רצינית לאחר גמילה כבר שלושה חודשים היא עושה על עצמה פיפי ללא הפסקה מצטערת שזה ארוך אודה על התשובה

לימור, אני משתתפת בצערך על האובדנים והכאב שאת עוברת. לגבי שאלתך- ראשית, יעזור לך לקרא על תפיסת המוות של ילדים בגילאים של ילדיך. כך תוכלי להבין, ולא להלחץ מהתגובות שלהם שנראות לי ממש תקינות לגילם. את יכולה לקרא בנושא בפרק בספרי 'בגובה העיניים'. שנית, לגבי המעבר דירה. מה שחשוב זה מה שאת מרגישה. הילדים יגיבו לתחושות שלך. אם לך נוח לעבור לבית הוריך, זה יהיה טוב גם להם. אבל אותך זה מלחיץ ומדכדך זה יעבור אליהם. אז כדאי שתשימי לב לתחושותיך ולפיהן תגיבי. בהצלחה, ואשמח לעזור עוד אם יידרש חלי