ילדה מפוחדת בת שנתיים וחצי

שלום רב, אודה לך אם תוכל להקדיש מספר דקות כדי לקרוא את השורות הבאות ולהמליץ לי כיצד לפעול, שכן אני מאוד מתוסכלת. בתי שחר (כאמור בת שנתיים וחצי) מתנהגת בשבועיים האחרונים שלא כרגיל. כרקע אומר שהיא עברה שני ניתוחים בסביבות גיל שנה בראשה (חיצוני) כדי להוריד שומה גדולה מהראש ומאז פיתחה חרדה מסוימת לרופאים ולסיטואציות בהן מחזיקים אותה בכוח ובודקים אותה. עד היום נתקלנו באי שקט מצידה רק כשהיינו הולכים לרופא, היא לרוב הייתה בוכה ונראית מאוד מפוחדת והייתה חוזרת על המילה "סיימנו" מס' רב של פעמים. לפני כשבועיים נאלצנו לקחת אותה לצילום ראות כדי לשלול דלקת ריאות, מכיוון שאני בהריון לא נכחתי בבדיקה אך בעלי היה איתה. את הצרחות היה ניצן לשמוע גם מעבר לדלת. בעלי מספר שהיא הייתה בהיסטריה מוחלטת ולא נתנה להחזיק אותה, הוא נאלץ להחזיקה בכוח ולאורך כל הבדיקה היא צרחה "סיימנו" ללא הפסק. לאחר ששחר החלימה וחזרה לגן (מס' ימים לאחר המקרה) החלה תופעה שחזרה על עצמה בגן ואני מתארת אותה כפי ששמעתי מהגננת: בערך בשעה 11:30 כשבגן מתארגנים לארוחת הצהריים שחר מתחילה להתגרד בכל הגוף, לצעוק ולחזור על המילה "סיימנו" , לבכות בהיסטריה, לגלות סימני פחד, לא מוכנה לאכול ולא מוכנה לישון ולא ניתן להרגיעה או להבין מה קורה לה, היא לא מצליחה להסביר את עצמה וחוזרת על מלמולים לא מובנים. הגננת שתיארה לי זאת טוענת ש"הילדה מתנהגת כאילו נכנס בה שד". בנוסף בימים לאחר צילום הרנטגן היא החלה להראות סימנים של רגישות ופחד מרעשים עד כדי בכי (כמו הפעלה של קומקום או אוטובוס שעובר ברחוב). גם בבית אני חייבת לציין היא מידיי פעם חוזרת על המילה "סיימנו" כשהיא רוצה להימנע מפעולה מסוימת ואף חוזרת במהלך היום על המשפט "לא הולכים לרופא" , גם כשאנו עוסקים בפעולות שכלל לא קשורות לנושא (כמו התארגנות לקראת מקלחת). אני כמובן מאוד מתוסכלת מכך שהיא הפכה לילדה מפוחדת בסיטואציות מסוימות, היא ילדה מאוד נבונה,פעלתנית ומלאת שמחת חיים בדרך כלל ואני חשה שהיא במצוקה אך איני יודעת איך לעזור לה. אודה לך מכל ליבי אם תוכל לכוון אותי ולהפנות אותי לגורם המתאים דרכו אוכל להחזיר את החיים למסלולם הרגיל. בברכת חג שמח, מיטל

מיטל, כואב לקרא על המצוקה של בתך, ושלכם כמובן. נשמע שהחרדה שלה מרופאים ומבדיקות עברה הכללה והעצמה. היא חרדה עכשיו גם כשאין גירוי ישיר של רופאים ובדיקות, ועוצמת החרדה גבוהה מאוד. אני ממליצה לכם חד משמעית לפנות ליעוץ לפסיכולוג התפתחותי שעובד עם ילדים בגילה. רצוי בגישה התנהגותית, שיעזור להפחית את הפחד. יש שיטות לכך, וחבל לחכות ולהמשיך בסבל. תמצאו פסיכולוג כזה או דרך קופת החולים, במרפאה להתפתחות הילד או באופן פרטי באיזור מגוריכם אתם יכולים בינתיים לקרא על חרדה של ילדים בספרי 'תקשיבו לי רגע' בפרק בנושא. אבל אל תהססו, ואל תחכו, אתם צריכים עזרה לעזור לחזור לעצמה. וזה יעבוד. בהצלחה חלי